גלים أمواج חדשות כיף מורים
כניסה
דף ראשי > מושגים

כל המושגים

אווטאר

המונח "אווטאר" מקורו בתרבות ההודית.
פירוש המילה "אווטאר" בסנסקריט (שהיא אחת משפות הדיבור בהודו) הוא: התגלמות של אל בגוף שאינו אל, לדוגמה, בבעל חיים.
בעולם המחשבים נכנס המונח "אווטאר" לציון ייצוג של המשתמש בפורומים מקוונים, במשחקי מחשב או בצ'טים. המשתמש בוחר דמות ומנהל אותה. הדמות שבחר יכולה להכיל תכונות שונות כמו חכמה, יופי, כוח גופני או כוחות על-טבעיים. הדמות שבחר פועלת על פי רצונו של המשחֵק.
המונח "אווטאר" הפך לשכיח גם מחוץ לעולם המחשבים, עם יציאתו של הסרט "אווטאר"  בבימויו של ג'יימס קמרון, בשנת 2010. 

אווירודינמיות

תכונה של גוף נייד המאפשרת לו להתגבר על התנגדות האוויר, הודות לצורתו המעוגלת בקצה אחד והמחודדת בקצה האחר, וכן שטח פנים חלק ואחיד (כמו צורה של טיפה). ניתן למצוא תכונה זו בצורתם של דגים וציפורים.

אוסאמה בן-לאדן

אוסאמה בן-לאדן היה טרוריסט קיצוני שבשם האסלאם דגל במלחמה קשה נגד תרבות המערב ונגד מי שנתפסו בעיניו ככופרים.
בין השאר, הוא אחראי לפיגועים במגדלי התאומים שבניו-יורק באחד עשר בספטמבר 2011, בהם נהרגו אלפי אנשים. בן-לאדן חוסל ע"י האמריקאים כשהיה במסתור בפקיסטן.

אופוזיציה

בשם זה נקראות כלל המפלגות אשר אינן חברות בקואליציה, את תפקיד ראש האופוזיצה ממלא ראש המפלגה הגדולה ביותר מבין המפלגות המצויות באופוזיציה. מפלגות האופוזיציה מנסות להשפיע על החלטות הממשלה, על ידי הצבעתן בכנסת כנגד החלטות הממשלה ועל ידי הצבעת אי אמון בממשלה.

אור הנר

אור הנר הוא קיבוץ במערב הנגב. הוא הוקם בשנת 1957 וחיים בו עולים ותיקים מדרום אמריקה וילידי הארץ בוגרי תנועות נוער. בתחילה חשבו להקים את הקבוץ בצפון אבל בסופו של דבר הוקם "אור הנר" בדרום בעקבות קריאתו של דוד בן גוריון ליישב את הנגב.
שמו של הקיבוץ מתוך התלמוד והוא מרמז גם על קיבוץ שכן "ברור חיל" -
"קול ריחים בבורני - שבוע הבן, שבוע הבן. אור הנר בברור חיל - משתה שם, משתה שם".
הקבוץ ממוקם כ-6 ק"מ צפונית לשדרות. חיים שם כ-400 נפש ומתוכם כ-70 ילדים. בקבוץ יש פעילויות תרבות כגון: פעילויות לחגים ולמועדים, מועדון חברים, סרטים, פאב, ספרייה ועוד ועוד.
חברי הקבוץ מתפרנסים בעיקר ממפעל "אורניט" שעוסק בתחום המתכת. הקבוץ עוסק גם בענפי החקלאות השונים, למשל: גידולי תפוחי אדמה, חיטה, גזר, חמניות, רפת, לול ופרדס.

אינדיאנים

כינוי כולל לחבורות בני אדם שחיו במרחבי אמריקה אלפי שנים קודם שהגיע האדם הלבן מאירופה וכבש את אמריקה.
האינדיאנים זכו לשמם בטעות. כאשר חיפש קולומבוס דרך ימית קצרה מאירופה להודו (אינדיה בלועזית), הוא גילה יבשת חדשה שלא הייתה מוכרת לבני אירופה.
את ילידי המקום שפגש, כינה קולומבוס בשם אינדיאנים, כלומר: בני אינדיה (בני הודו). מאז דבק בילידי אמריקה הכינוי אינדיאנים.
האינדיאנים כללו שבטים רבים ושונים והייתה להם תרבות עשירה בעלת מסורות, אומנויות ומנהגים ומיוחדים שעברו מדור לדור.
אולם, עם הכיבוש האירופאי התחוללה מלחמה קשה בין המהגרים החדשים מאירופה לילידי המקום האינדיאנים. המלחמה נמשכה שנים רבות, הושמדו בה מיליוני אינדיאנים ותרבות שלמה כמעט נמחקה.
בימינו האינדיאנים חיים בצפון אמריקה (בקנדה ובארה"ב) בשמורות טבע שהוקצו להם, והם זוכים למעמד של אזרחים שווי זכויות. עתה אין מכנים אותם אינדיאנים אלא  – ילידי אמריקה ("נייטיב אמריקנס").
כמו כן הוקמו מוזאונים ומכוני מחקר לשימור התרבות האינדיאנית, אולם עדיין יש אנשים הטוענים שהעוול שנגרם לאינדיאנים הוא כה גדול שאין די בכך.

אינתיפאדת אל-אקצה

אינתיפאדת אל-אקצה היא עימות חריף אשר פרץ בספטמבר 2000.
הסיבה הרשמית לפרוץ האינתיפאדה הייתה עלייתו של אריאל שרון שהיה אז מנהיג האופוזיציה אל הר הבית (אל-אקצה). ההקשר הסיבתי בין ביקור זה לבין פריצת האנתיפאדה שנוי במחלוקת ציבורית ופוליטית יש הרואים בביקור רק תירוץ מקרי לחידוש דרך המאבק האלים נגד ישראל,  ויש רבים בישראל ובעולם שתולים את ההתחדשות האלימות באינתפאדת אל-אקצה באכזבת הפלשתינים מהסכמי אוסלו .
כמו באינתיפאדה הראשונה אף אינתיפאדת אל-אקצה התחילה בעיקרה כמחאה עממית, אך מהר מאוד הפכו פעולות הטרור לצורת הביטוי המרכזית של האינתיפאדה והמאבק הפלשתיני וגררו את תגובות צה"ל.
בפעולות האלימות הפלשתיניות נרצחו יותר מאלף ישראלים ונפצעו אלפים. רבים מהם, אזרחים תמימים שנרצחו בפיגועי תופת בשווקים, באוטובוסים ובמרכזי ערים. כתגובה לפעולות האלימות הפלשתיניות נכנס צה"ל לערים יהודה, שומרון ועזה, ואלפי פלשתינאים: מחבלים, חמושים וגם חפים מפשע נהרגו. כמובן, שהדבר הזין מעגל מתמשך של אלימות, תגובה, אלימות וחוזר חלילה.
אינתיפאדה זו נעשה שימוש נרחב בפיגועי התאבדות אותם ביצעו גברים נשים ואף ילדים פלשתינאים. באינתיפאדה זו הייתה החמרה נוספת במאבק הפלשתיני ולראשונה מאז תום מלחמת ששת הימים נורו יריות על שכונה בירושלים.
התפרצותה של האינתיפאדה הייתה הפרה חמורה ובוטה של הסכמי אוסלו. בעקבות אינתיפאדת אל-אקצה הכריזו אנשים ציבור רבים בישראל על ביטולם בפועל של הסכמי אוסלו.

אנטישמיות

במשך אלפי שנים, לאחר שהעם היהודי גלה (עבר לגור בארץ אחרת בניגוד לרצונו) מארץ ישראל, חיי היהודים בכל רחבי העולם בין הגויים.

לאורך ההיסטוריה התפתחה שנאה כלפי היהודים. השנאה התבטאה בצורות רבות. נכתבו סיפורים, שירים ומאמרים שמשמיצים את היהודים. ציירו ציורים ופסלו פסלים שבו השפילו את העם היהודי. במקומות רבים הטילו מגבלות על היהודים, למשל אסרו עליהם לעסוק במקצועות שונים, הכריחו אותם לחיות באזורים מיוחדים וגזרו עליהם ללבוש פרטי לבוש או סמלים שהעידו ברבים שאלה יהודים. לעתים גם תקפו את היהודים באלימות ובמשך הדורות יהודים רבים נפגעו ונרצחו בידי שונאי ישראל. התופעה של שנאת היהודים ורדיפתם נקראת "אנטישמיות".

באתר "אנטי-מה" תוכלו לקרוא על תולדות האנטישמיות.

אנרגיה

אנרגיה היא מושג המאפשר לתאר במילה אחידה תהליכים מגוונים המתרחשים סביבנו כגון:

הרתחת מים בקומקום חשמלי, חיכוך ידיים, נפילה של תפוח מעץ, עצירה של מכונית, חימום מים בקולט שמש או עיכול של מזון בגופנו. האנרגיה מאפשרת לנו לתאר את כל התהליכים האלה, השונים מאוד זה מזה, בשפה אחת.

אסון צ'רנוביל

אסון צ'רנוביל
אסון צ'רנוביל הוא האסון הגרעיני החמור ביותר מאז החלו להשתמש באנרגיה גרעינית, ויש שטוענים שזה האסון הסביבתי החמור ביותר של המאה ה־20.
האסון אירע בכור גרעיני שהיה במרחק של 16 ק"מ מן העיר צ'רנוביל הנמצאת באוקראינה.
האסון אירע ב־26 באפריל 1986 כאשר בשל תקלה התחמם הכור יתר על המידה והתפוצץ. הפיצוץ ריסק את כיפת הכור ואת גג המבנה. כתוצאה מכך התלקחה שרֵפה שפיזרה חומרים רדיואקטיביים מסוכנים לכל הסביבה. בגלל הרוח התפזרה הנשורת הרדיואקטיבית (חומרים רדיואקטיביים מזוהמים המתפזרים באוויר וגורמים לזיהום הסביבה שבה הם נושרים על הקרקע) למרחק רב, ובסך הכול זוהמו באופן חמור אזורים שבהם התגוררו 200,000 תושבים.
כתוצאה מהאסון נהרגו עשרות אנשים. אלפים רבים חלו (או יחלו בעתיד) במחלות שנגרמו מהקרינה הרדיואקטיבית. עד היום נשאר האזור מסביב לכור מזוהם ומתגלים בו מקרים רבים של חולי סרטן. בישראל חיים כיום בין 400 ל־1000 איש שנפגעו באסון. לא רק האנשים שחיו בזמן האסון נפגעו. גם הצאצאים של אנשים אלה נמצאו מחלות ופגמים שמקורם בזיהום מהכור. הפגמים האלה הועברו לדור הבא באמצעות מערכת הרבייה של תושבי אזור צ'רנוביל, שנפגעה בזמן האסון.
גם הסביבה נפגעה מהזיהום הגרעיני.  גם במרחק גדול מאוד מהכור של צ'רנוביל נתגלו פגיעות קשות מאוד בסביבה. המים הזדהמו, צמחים ובעלי חיים הושמדו או נותרו פגועים. בדומה לבני האדם, הדור הבא של הצמחים ובעלי החיים נפגע אף הוא. נולדו בעלי חיים בעלי מומים קשים ונראו צמחים בעלי צורות מוזרות ולא תקינות.

הידעתם?
בשנת 2002 הוחלט לספק לתושבים הגרים ביישובים הסמוכים לכור שבדימונה תרופות מיוחדות. תרופות אלו מיועדות לטיפול ראשוני למי שנחשף לקרינה גרעינית. אם, חלילה וחס, תהיה תאונה בכור, תושבי דימונה והסביבה יוכלו להתגונן באמצעות התרופה הזאת.

בירוא יערות

מתוך המאמר: יערות הגשם הם ג'ונגל
כתב וצילם: ד"ר משה אגמי
מתוך ילדי טבע הדברים גיליון 13 מאי 96

האם ישנו חשש ליערות הגשם?
בשנים האחרונות יערות הגשם נהרסים בתהליך שנקרא "בירוא יערות", כדי לספק חומרי גלם לעולם ההולך ומתפתח ולצורכי התיישבות ופיתוח באזורי יערות הגשם. אנשי המקום וכן אנשים המטפלים בשמירת הטבע חוששים מאוד מהרס היערות. אנשי המקום חוששים שעם הרס היערות הם יתקשו יותר ויותר במציאת מזון, תרופות, ביגוד והגנה מתוך היערות.

אנשי שמירת הטבע חוששים גם שבירוא היערות יפגע בכל העולם. עצי יערות הגשם מספקים חמצן חיוני לאוויר שלנו. עם כריתת היערות נכחדים גם מינים רבים של בעלי חיים וצמחים שלעולם לא יחזרו לחיות שוב בעולמנו.

האם שבטי יערות הגשם נמצאים בסכנה?
אכן כן!

ראשית, כאשר חוקרים ומטיילים ממקומות שונים בעולם הגיעו לראשונה ליערות הגשם, הם הביאו איתם מחלות, שהיו פשוטות לכאורה וקלות לטיפול בעולם המודרני, כמו שפעת, נזלת וחצבת. בני המקום שלא היו חשופים למחלות אלה בעבר - חלו ורבים מאוד מתו מהמחלות.

מאז הגיעו אנשים רבים ליערות הגשם כדי להפיק רווחים קלים מהעצים, מהמים ומאוצרות הטבע שקיימים ביערות. רבים מהתושבים המקוריים של היערות גורשו או הוגלו מאדמתם. בירוא היערות פגע קשות בתנאי הטבע ביערות הגשם. בני השבטים מתקשים יותר ויותר למצוא את צורכי מחייתם ביערות והם נאלצים לנדוד לערים שמחוץ ליערות הגשם כדי למצוא את פרנסתם. החיים בערים קשים מאוד לאנשי השבטים שרגילים לליקוט מזון ולציד יותר מאשר לקניית מזון בסופרמרקט! אנשים אלה מוכשרים מאוד בחיים ביערות ואינם רגילים כלל לחיים בעולם המודרני המפותח.

האם חשוב לנו לשמור על יערות הגשם?
רבים מאוד מבינים את החשיבות שבשמירה על יערות הגשם ועל אורח חייהם של אנשי המקום. בירוא היערות פוגע פגיעה קשה גם בבני המקום אבל גם בכל העולם כולו. פגיעה ביערות הורסת את כל המערכת האקולוגית במקום. מיני בעלי חיים וצמחים נכחדים. יערות הגשם הם תורמים מרכזיים לחמצן שבאוויר שאותו אנו נושמים, ובנוסף לכל זה כריתת עצי היער ושרפתם מגבירים את התופעה שנקראת "אפקט החממה" שמביאה להתחממות הטמפרטורה בעולם. מדענים טוענים שלהתחממות כדור הארץ תהיה השפעה קשה על העולם כולו.

ובאשר לשמירת מקום מחייתם של שבטי יערות הגשם - לאנשי המקום צריכה להיות הזכות לחיות את חייהם כפי שהם מעוניינים. ובנוסף לכך - רבים מבינים שיש לנו הרבה מה ללמוד על היערות. אנחנו יכולים ללמוד דברים שעשויים להיות לעזר רב לאנשי העולם כולו, למשל: מציאת תרופות למחלות קשות מצמחי יערות הגשם.

בנדיקטוס ה-16

בתחילת חודש פברואר 2013 האפיפיור בנדיקטוס ה־16 הודיע במפתיע כי הוא פורש מתפקידו.
יוזף רצינגר התמנה לתפקידו לפני כשמונה שנים, בגיל 77.
החלטתו לפרוש הפתיעה מיליונים ברחבי העולם, וכך הסביר אותה: "אחרי שבחנתי את מצפוני בפני האל, הגעתי להחלטה שכוחותיי אינם מספיקים לבצע כראוי  את תפקידי".

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב הרצל

בנימין זאב הרצל נולד בבודפשט, בירת הונגריה, בשנת 1860. הוא גדל והתחנך כהונגרי ובצעירותו לא הרגיש שהוא שייך לעם היהודי. הרצל היה עיתונאי ובמסגרת תפקידו זה הוא כתב על פרשת דרייפוס. פרשה זו גרמה להרצל לחשוב מחדש על יהדותו, להכיר באנטישמיות ובקושי שיש ליהודים הגרים בקרב הגויים.
בנימין זאב הרצל הגיע למסקנה שיש רק פתרון אחד לבעיה של היהודים בעולם - לקבץ את היהודים מהגלות ולהקים מדינה לעם היהודי בארץ ישראל. הרצל כתב כמה ספרים שבהם פירט את רעיונותיו: "מדינת היהודים", "אלטנוילד".

הרצל לא הסתפק רק בכתיבה אלא פעל להגשמת רעיונותיו. הוא הקים את התנועה הציונית שבה פעלו יהודים שתמכו ברעיון החזרה לציון (לישראל) וכינס את הקונגרס הציוני הראשון. הרצל ביקר בישראל ואף נפגש עם מנהיגים רבים בעולם כדי לנסות לשכנע אותם לתמוך ברעיונותיו.
הרצל לא זכה לראות את חלומו מתגשם. הוא נפטר באוסטריה בשנת 1904. לאחר הקמת המדינה הועלו עצמותיו לארץ ונקברו בהר הרצל בירושלים.

 

למידע נוסף על הרצל באתר יום הרצל של גלים

ברק אובמה

ברק אובמה הוא הנשיא הארבעים וארבעה של ארה"ב. אובמה נולד בהוואי לאם לבנה נוצרייה ילידת ארה"ב ולאב מוסלמי שחור יליד קניה. בראשית כהונתו נשא אובמה בקהיר נאום שקרא לפיוס ולשלום בין העמים. בשנת 2009 קיבל אובמה פרס נובל לשלום.

גרגרן (וולוורין)

יונק יבשתי המשתייך למשפחת הסמוריים, עליה נמנים גם נמייה וחמוֹס.
הגרגרן חי בעיקר בצפון אמריקה (בקנדה ובארצות הברית) וגם בצפון רוסיה. הוא אוכל-כול, כלומר, ניזון גם מבעלי חיים וגם מהצומח.
הגרגרן הוא בעל חיים חזק שאינו נרתע מהתמודדות עם בעלי חיים גדולים וחזקים ממנו כאשר הוא נתקל בהם במרחבי הבר, כמו דובים, זאבים, שונרים ואריות הרים (פומות). אולם הוא גם ידוע בביישנותו ובנטייתו להימנע מהיחשפות.
תכונותיו של הגרגרן (טפריו החדים, חוזקו הגופני והיותו חסר פחד) שימשו מקור השראה לדמות הקומיקס הידועה –הוולוורין– מחבורת "איקס-מן" X-man)).

האינתיפאדה הראשונה

השם אינתיפאדה ניתן להתקוממות אלימה של הפלשתינים בישראל. "האינתיפאדה הראשונה" החלה בשנת 1987 כמאבק עממי והלכה והסלימה (הפכה קשה ואלימה יותר) עם הזמן.

פירושה של המילה אינתיפאדה בערבית הוא התנערות, כלומר היא באה לתאר את רצונם של הפלשתינאים להתנער מן הכיבוש ומן השלטון של הכובש הישראלי בשטחי ישראל-פלשתין.

במהלך שנות האינתיפאדה נרצחו בידי מחבלים מאות אזרחים ישראלים ואלפים נוספים נפצעו בפעולות טרור בערי ישראל ומעבר לקו הירוק. בצד הפלשתיני קיפחו את חייהם אנשים רבים עוד יותר ונפצעו אלפים בעקבות תגובות צה"ל.

משנת 1991 החלה ירידה בעוצמת הטרור ובמספר הפיגועים. באותה תקופה החלו אישים ישראליים לקיים מפגשים (בתחילה בניגוד לחוק) עם ערפאת ועם אישים פלשתיניים אחרים. צעדים אלו הובילו להצהרות של ערפאת המכירות בקיומה של ישראל ולבסוף לחתימת הסכמים בין ישראל לאש"ףהסכמי אוסלו. עם חתימת ההסכמים פסקה האינתיפאדה הראשונה, אם כי ארגונים כמו החמאס המשיכו בפיגועים.

האמנה הפלשתינית

בשנת 1964 כתב אחמד שוקיירי, יושב הראש הראשון של אש"ף  את מסמך היסוד לארגונים הפלשתיניים. מסמך זה עומד עד הים בבסיס מאבקם ודרישותיהם של הארגונים הפלשתינים השונים.

האמנה מכילה כ-33 סעיפים ופותחת במילים "פלשתין היא מולדתו של העם הערבי הפלשתיני".
בין העקרונות המובאים באמנה כתוב ש:

  • ארץ ישראל כולה חלק מן העולם הערבי (חשוב לציין שבזמן כתיבת האמנה, יהודה, שומרון ועזה לא היו חלק ממדינת ישראל אלא ממצרים ומירדן והסעיף המדבר על החזרת שטחי ארץ ישראל לשלטון פלשתיני אינו נוגע לאזורי יהודה, שומרון ועזה אלא לכל שטח מדינת ישראל).
  • העם הפלשתיני הוא בעל הזכות החוקית הבלעדית על הארץ
  • ליהודים אין קשר היסטורי או רוחני לארץ
  • מאבק מזוין (אלים) הוא הדרך היחידה לשחרור הארץ מהתנועה הציונית האלימה והגזענית.

האמנה הפלשתינית היא אחד מנושאי המחלוקת בין ישראל לפלשתינים. ישראל דרשה לשנות כמה סעיפים באמנה, כחלק מהמשא ומתן בין הצדדים.
סמוך לחתימת הסכם אוסלו הצהיר ערפאת במכתב כי הסעיפים באמנה, השוללים את קיומה של המדינה, בטלים. התחייבות זו של ערפאת קיבלה גם את אישורה של המועצה הלאומית הפלשתינית. עם זה, גורמים ישראליים וגם אישים בהנהגה הפלשתינית טוענים שביטול הסעיפים הללו לא תקף מבחינת החוקה הפלשתינית.

הארגון לשחרור פלשתין - אש"ף

הארגון לשחרור פלשתין או אש"ף הוא ארגון שמאחד ארגונים פלשתינים אחדים.
הארגון הוקם בשנת 1964 והכוח המרכזי שבו היה הפת"ח . יושב הראש הראשון של אש"ף היה אחמד שוקיירי, אך תוך זמן קצר, מנהיג הפת"ח, יאסר ערפאת, היה ליושב הראש וכיהן בתפקיד זה עד יום מותו.
הבסיס הרעיוני של אש"ף הוא האמנה הפלשתינית.
במהלך רוב שנות קיומו מנהל אש"ף מאבק אלים במדינת ישראל. הארגון ביצע פעולות טרור רבות נגד ישראל. אש"ף עמד מאחורי פצצות במקומות מרכזיים בארץ, חטיפת מטוסים, ירי קטיושות מלבנון אל צפון הארץ ועוד.
במשך השנים הוכר אש"ף כנציג הרשמי של העם הפלשתיני. בשנת 1988 הכריז אש"ף על הכרה במדינת ישראל. מנהיגי אש"ף היו נציגי הפלשתינים במשא ומתן עם ישראל. לאחר מכן היו בכירי אש"ף לבעלי התפקידים ברשות הפלשתינית שהוקמה אחרי חתימת הסכמי אוסלו .
גם בימי אינתיפאדת אל-אקצה היה לאנשי אש"ף תפקיד מרכזי בפעולות הטרור נגד מדינת ישראל.

הבור התקציבי

גם למדינות יש "אוברדראפט"(משיכת יתר). בקופה של מדינת ישראל נוצר חסר של כמה מיליארדי שקלים. ה"בור" בתקציב המדינה נפער מפני שבשנתיים האחרונות היו הכנסות המדינה קטנות מן ההוצאות שלה. אחד האתגרים שעומדים בפני הממשלה הוא לשנות את המאזן בין הכנסות להוצאות ולהחליט מנין לקחת את הכסף שיסתום את הבור בתקציב.

החמאס

חמאס
החמאס היא תנועה פלשתינית-מוסלמית השואפת להקמת מדינה פלשתינית.
התנועה פועלת בתחום האזרחי והצבאי. שמה נגזר מראשי התיבות של תנועת ההתנגדות האיסלאמית (חרכת אל-מוקאוומה אל-אסלאמייה).
תנועת החמאס נוסדה בתחילת האינתיפאדה הראשונה על ידי השיח' אחמד יאסין (בתמונה) ובעזרתה של מדינת ישראל. באותה תקופה האויב העיקרי של ישראל היה תנועת אש"ף, והמדינה הייתה מעוניינת לחזק תנועת נגד.
התנועה מאמינה בבניית מדינה פלשתינית שחוקיה – חוקי האיסלאם. התנועה אינה מכירה בזכותה של מדינת ישראל להתקיים והיא דוגלת במאבק אלים בישראל. בכתבים הרשמיים של תנועת החמאס יש קריאה להשמיד את ישראל. במהלך השנים שהתנועה קיימת היא יזמה פיגועי טרור רבים נגד ישראל. מדינות רבות בעולם, כולל ישראל וארצות הברית, החרימו את החמאס וכינו אותה ארגון טרור.
כיום החמאס היא התנועה הגדולה ביותר בפרלמנט של הרשות הפלסטינית ובראשה עומד חאלד משעל.

הסכמי אוסלו

אלו הם הסכמים שנחתמו בבית הלבן בוושינגטון, בירת ארצות הברית, בעקבות שיחות חשאיות וגלויות שהתנהלו במשך שנתיים באוסלו.
על פי הסכם זה הצהיר יאסר ערפאת, בתור נציג הפלשתינים, כי הוא מכיר בזכות הקיום של מדינת ישראל, והוא מפסיק לפעול באלימות ובטרור. כן התחייב ערפאת להגיע לפתרון הסכסוך בין הפלשתינים לישראל בדרכי שלום.
ישראל הכירה באש"ף בתור נציג הפלשתינים בשיחות השלום.
לאחר החתימה על עקרונות המסמך, העבירה ישראל לשליטה פלשתינית את הערים עזה ויריחו. אחר כך העבירה לה את כל הערים בגדה המערבית וברצועת עזה וכפרים רבים.
על פי ההסכמים בין אש"ף לישראל התקיימו בחירות באזורים שבשליטת הפלשתינים ונבחרה
רשות פלשתינית שלטונית וכן משטרה שמטרתה המוצהרת הייתה לשמור על החוק באזורי הרשות כל זה תוכנן לתקופת ביניים של חמש שנים, שבמהלכה יתקיימו שיחות בנוגע להסדר הסופי בין שני הצדדים.
הסכמי אוסלו היו פריצת דרך ביחסים בין ישראל לבין הפלשתינים ומדינות ערביות אחרות. נפתח פתח תקווה לשלום, והחלו להאמין שהגיע סוף עידן המלחמה.
אולם הפלסטינים היו מאוכזבים מתוצאות המשא ומתן, ובעקבות זאת שוב פרצו אירועים אלימים בין הפלשתינים לבין מדינת ישראל שהגיעו לשיא באינתיפאדת אל-אקצה.

הקונגרס הציוני

בנימין זאב הרצל הקים בסוף המאה ה-19 (השנים שבין 1800 ל - 1899) את התנועה הציונית. הוא החליט שחשוב לתת אופי רשמי וחשוב לתנועה הציונית ומשום כך החליט לכנס כינוס של התנועה. בסוף אוגוסט 1897 התקבצו נציגים ציונים ממדינות שונות ברחבי אירופה בבאזל שבשוויץ וקיימו כנס מכובד ומרשים שנקרא "הקונגרס הציוני".

בקונגרס זה נבחר הרצל לנשיא הקונגרס, ולמעשה - למנהיג התנועה הציונית. בקונגרס התקבלה החלטה שקבעה את מטרת הציונות -

"הציונות שואפת להקים בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל..."

בקונגרס הראשון הוקמו ועדות ונציגים שתפקידם היה לקדם את הרעיון הציוני ולהקים את הבית הלאומי לעם היהודי.

 מאז ועד היום מתקיים הקונגרס הציוני אחת לכמה שנים. אמנם כבר קמה המדינה היהודית, אך הקונגרס הציוני הוא מקום לדיון בנושאים הקשורים לעם היהודי בכל העולם כולו.

הרשות הפלשתינית

הרשות הפלשתינית הוא גוף מדיני העומד בראש האוכלוסייה הפלשתינית בשטחי יהודה שומרון ורצועת עזה.
הרשות הפלשתינית הוקמה במסגרת הסכמי אוסלו בין ישראל לאש"ף. ההסכמים לא עסקו בעתידה של הרשות, אך הייתה הבנה בין הצדדים שהקמת הרשות היא צעד מקדים בדרך להקמתה של מדינה פלשתינית במסגרת הסדר קבע בין ישראל לפלשתינים.
במסגרת הסכמי אוסלו חולקו שטחי יהודה ושומרון ורצועת עזה לשלוש קטגוריות:

  • שטחי A: שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של הרשות הפלשתינית.
  • שטחי B: שטחים בשליטה אזרחית של הרשות הפלשתינית ושליטה ביטחונית של ישראל.
  • שטחי C: שטחים בשליטה אזרחית וביטחונית של ישראל.

אינתיפאדת אל-אקצה פגעה קשות במעמדה של הרשות הפלשתינית, משום שבמבצע חומת מגן שבא בעקבות גל פיגועים קשה כבשה ישראל מחדש את הערים שבשטחי A ביהודה ושומרון (שכם, ג'נין, טול-כרם, רמאללה,בית לחם וחברון) ולמעשה מאז לא קיימת יותר שליטה ביטחונית של הרשות ביהודה ושומרון.
מאז הקמת הראשות עמד בראשה יאסר ערפאת, אשר שלט על כל מנגנוניה באופן בלעדי. בספטמבר 2003 בעקבות לחצים בינלאומיים על שלטון היחיד של ערפאת מונה אבו מאזן להיות ראש הממשלה של הרשות. בעקבות סכסוך עם ערפאת התפטר אבו מאזן והחליף אותו אבו עלא.

השואה

השואה הייתה רצח שיטתי ממניעים אידֵאולוגיים של כשישה מיליון יהודים על ידי הנאצים ועוזריהם.

בשנות השלושים של המאה העשרים עלתה לשלטון בגרמניה המפלגה הנאצית, בראשות אדולף היטלר. המפלגה הנאצית דגלה באידאולוגיה אנטישמית קיצונית. מראשיתו החל המשטר הנאצי להוציא אל הפועל מדיניות של גזענות כלפי היהודים, שהתבטאה באפליה ובהדרה של היהודים מן החברה הגרמנית. בשנת 1939 פלשה גרמניה הנאצית לפולין ובכך החלה מלחמת העולם השנייה. במהלך המלחמה החריפה גרמניה הנאצית את הצעדים נגד היהודים ורדפה אותם בכל מדינה שכבשה.

היהודים לא היו הקרבנות היחידים של גרמניה הנאצית, אך הם היו הקבוצה היחידה שהנאצים שאפו לחסל לגמרי.

התחממות גלובאלית

עליה של הטמפרטורה הממוצעת בעולם, שנגרמת כתוצאה מחדירה טבעית של חום לכדור הארץ על ידי השמש. במקום שהחום הזה יפלט באופן טבעי, הוא נחסם באטמוספרה על ידי שכבת אוויר שנוצרת מזיהום האוויר שלנו. התחממות זו, שמקורה בפעילות של בני האדם, כבר גורמת לשינויים במזג האוויר בכל העולם, להפשרת קרחונים, לעלייה במפלס הים, להצפות של אזורים חופיים נרחבים, לבצורות, לגלי חום ולשריפות, לירידה ביבולים ועוד.

 

התנתקות

תכנית ההתנתקות היא תכנית שיזם ראש ממשלת ישראל, אריאל שרון, לפיה תיסוג ישראל מרצועת עזה ומארבע התנחלויות בצפון השומרים. לפי התוכנית, יפונו התושבים היהודיים של האזור וצה"ל יסוג את כל כוחותיו מהאזור. פינוי האזרחים וצה"ל מאזור רצועת עזה היה בבחינת סיום השליטה הישראלית שהייתה באזור מאז מלחמת ששת הימים. 
ביצוע התכנית החל ב-15 באוגוסט 2005. תוך זמן קצר פונו כל התושבים והחיילים ונהרסו היישובים ומחנות הצבא עד היסוד.
תכנית ההתנתקות הייתה שנויה מאוד במחלוקת והחודשים שלפני ביצוע התכנית היו חודשים קשים מאוד עבור העם הישראלי. רבים קיוו שפינוי רצועת עזה יביא לשקט באזור. אחרים טענו שהנסיגה החד צדדית לא תביא לשינוי לטובה.

חג הסיגד

מה זה סיגד?
הסיגד הוא חג שחוגגים יהודי אתיופיה. משמעות המלה סיגד בשפת הגעז (שפה שֵמית עתיקה, שממנה נוצרה השפה האמהרית) היא סגידה (עבודת האל), השתחוות. השם סיגד הוא שם עממי. שמו הרשמי של החג הוא מהללה, ומשמעותו תחינה, בקשת רחמים.

 

מתי ומדוע נוצר החג?
לא ידוע בדיוק מדוע ומתי נקבע החג הזה. ידוע רק כי יהודי אתיופיה מקיימים אותו כבר כמה מאות שנים וכי יש לו כמה משמעויות ומטרות:

  • לעודד את היהודים באתיופיה לשמור על יהדותם ולמנוע התבוללות (התבוללות: עזיבת היהדות ואימוץ התרבות והדת של החברה הסובבת).
  • להזכיר את מעמד הר סיני ואת הברית בין עם ישראל ובין ה' .
  • להיות מועד להיטהרות ולתחינה לישועה משמים.
  • לבטא כְּמִיהָה לחזור לארץ ישראל, הבאה לידי ביטוי בתפילות לאלוהים.

 

מתי חוגגים?
במהלך השנים השתנה מועד החג. במאה השנים האחרונות הוא חל בכ"ט בחשוון, 50 יום לאחר יום הכיפורים, והוא כמו המשך לחשבון הנפש של יום הכיפורים.


מה הם מנהגי החג?
הסיגד הוא חג עלייה לרגל ובמרכזו עומד טקס חידוש הברית בין העם לאלוהיו. באתיופיה נהוג היה לעלות לראש הר גבוה, המסמל את הר סיני, ולערוך שם טקס בניהולם של כוהני הקהילה. ההשראה למנהגי החג לקוחה ממעמד דומה המתואר בתנ"ך שקיימו עזרא ונחמיה בימי שיבת ציון (חזרתם של יהודים לישראל מגלות בבל ב-538 לפני הספירה).


בישראל השתרש המנהג לחגוג את הסיגד בטיילת ארמון הנציב המשקיפה אל הר הבית.


ב-2008 התקבל בכנסת חוק הקובע את הסיגד כיום חג רשמי של מדינת ישראל.

חוסני מובראק

חוסני מובראק הוא נשיא מצרים. מובארק נחשב בארצו ובעולם למנהיג חכם ומתון, ושלטונו במצרים חזק ויציב. הוא מנסה לקדם את המשא ומתן בין ישראל לפלסטינים, ורואה חשיבות גדולה בהגעה להסדר שלום, לשם יציבות המזרח התיכון.

חוק הווד''לים

"חוק הליכי תכנון ובנייה להאצת הבנייה למגורים" זכה לכינוי חוק הווד"לים.

מהו וד"ל? וד"ל הוא ראשי תיבות של ועדות דיור לאומיות. ועדות אלו הן ועדות תכנון מיוחדות לקידום מהיר של תכניות גדולות לבנייה למגורים.

מה קובע החוק? החוק קובע שוועדות הדיור הלאומיות יעקפו את הליכי התכנון הרגילים ויוכלו לאשר במהירות תכניות בנייה למגורים.

למה צריך ועדות מיוחדות? כל תכנית בנייה צריכה לעבור אישור של ועדת תכנון מחוזית. הוועדות המחוזיות עמוסות, וההמתנה לאישורי בנייה ארוכה מאוד. ועדות הדיור הלאומיות יטפלו באישור תכניות של בנייה למגורים בלבד, וכך יתקצר זמן ההמתנה לאישורי בנייה.

מהו היתרון בחוק? על פי הממשלה, הקמת הווד"לים תזרז את הליכי התכנון של דירות למגורים וכך תגדיל את היצע הדירות למכירה ולהשכרה. כאשר יהיו דירות רבות יותר, המחיר שלהן יהיה נמוך יותר.

מה אומרים המבקרים? הליכי התכנון הרגילים נועדו לוודא ש:

-          תכניות הבנייה תקינות ומבטיחות לתושבים איכות חיים סבירה.

-          הציבור יוכל להשמיע את עמדתו בנוגע לתכניות.  

-          יהיה איזון בין פיתוח ובנייה לבין שימור שטחים פתוחים.

המתנגדים לווד"לים טוענים כי כאשר עוקפים את הליכי התכנון הרגילים, עלולים לפגוע בציבור ובסביבה, ולעומת זאת, ישנן דרכים אחרות לפתור את מצוקת הדיור בישראל.  

מה מצבו של החוק? החוק אושר ב-3 באוגוסט 2011, בזמן מחאת האוהלים, כהוראת שעה (חוק זמני שדורש אישור מחדש). ב-23 בדצמבר 2013 אישרה הכנסת הצעה להאריך את החקיקה ב-22 חודשים נוספים ולהרחיב את סמכויות הוועדות המיוחדות.

חוק המשילות

חוק המשילות הוא הכינוי שניתן לשתי הצעות תיקון לחוק יסוד: הממשלה ולחוק יסוד: הכנסת, שהגישו חברי הכנסת רונן הופמן ממפלגת "יש עתיד" עם רוברט אילטוב, חמד עמאר ודוד רותם ממפלגת "ישראל-ביתנו".

נוסף על כך הצעות החוק כוללות התייחסות לעוד חוקים המשפיעים על הליך הבחירות לכנסת והרכבת הממשלה, בהם גם חוק מימון מפלגות.

פתקי הצבעה בקלפי הבחירות לכנסת
פתקי הצבעה בקלפי הבחירות לכנסת

התיקונים העיקריים שמוצעים במסגרת חוק המשילות קובעים כי:

אחוז החסימה יעלה משני אחוזים ל-3.25%.

גודלה של הממשלה יוגבל ל-19 שרים, כולל ראש הממשלה, וארבעה סגני שרים. כמו כן, לא יהיה אפשר למנות שר ללא תיק.

תוגבל האפשרות להגשת הצעות אי-אמון: כיום מותר לאופוזיציה להגיש כמה הצעות אי-אמון בכל שבוע.

התיקון החדש קובע כי תותר הגשת הצעות אי-אמון רק פעם בחודש, וכי יידרש רוב של 65 חברי כנסת לאישורן.

זאת במקום המצב הנוכחי, שבו מספיק רוב של 61 ח"כים שמצביעים בעד ההצעה כדי להפיל את הממשלה.

כמו כן, הצעת אי-אמון שתוגש תצטרך לכלול הצעה להרכב חלופי של הממשלה המכהנת.

החוק עבר בקריאה ראשונה במושב הראשון של הכנסת ה-19, שנסגר ביום האחרון של חודש יולי 2013.

במושב החורף של הכנסת התקיימו דיונים בוועדות הכנסת לקראת אישורו של החוק בקריאה שנייה ושלישית.

החוק עורר ביקורת בקרב האופוזיציה, שזכתה להדים גם מחוץ לכנסת, על כך שהוא פוגע באופייה הדמוקרטי של מדינת ישראל.

הטיעון העיקרי נגד החוק הוא, שהוא יצמצם את האפשרות לממש את הזכות להיבחר לכנסת ויציב מחסומים בפני קבוצות מיעוט בחברה הישראלית, שצפויות לקבל בעקבותיו פחות ייצוג בכנסת.

חיים חפר

(1925– 2012)

חיים חפר היה משורר ופזמונאי מרכזי בתרבות הישראלית. שירים רבים שכתב במלחמת השחרור ובעשרות השנים הבאות היו לאבני דרך בתרבות הישראלית.

טבח הספורטאים באולימפיאדת מינכן

התקופה שלאחר מלחמת ששת הימים לא הייתה שלווה. פעולות הטרור, שאת רובן ביצעו פלסטינים, התרבו והלכו, וגבו קרבנות רבים. לשיאו הזוועתי הגיע הטרור הפלסטיני ברצח הספורטאים במינכן.

ב - 1972 נערכו במינכן בגרמניה משחקי האולימפיאדה. שמונה מחבלים ערבים הצליחו לחדור אל "הכפר האולימפי" בעיצומם של המשחקים, רצחו שניים מחברי המשלחת היהודית ולקחו בשבי תשעה נוספים. ניסיון החילוץ הגרמני נכשל - כל תשעת השבויים נרצחו. חמישה מהמחבלים נהרגו בניסיון החילוץ. שלושת האחרים נתפסו בחיים.

למידע נוסף באתר "להעביר את הלפיד" של סנונית

יום האדמה

יום האדמה (בערבית, יום אל ארד) הוא יום שמציינים ערבים אזרחי ישראל מדי שנה ב-30 במרץ.
יום האדמה הראשון צוין בשנת 1976 במחאה על כך שהממשלה בראשות יצחק רבין, החליטה להפקיע 20,000 דונם אדמה בבעלות ערבית באזור סכנין. המטרה הייתה להרחיב את העיר כרמיאל כחלק מהמגמה "לייהד את הגליל", כלומר לגרום לכך שיהודים יהיו רוב בגליל ושרוב השטחים המיושבים בגליל ייושבו על ידי יהודים.
זו לא הייתה הפעם הראשונה שבה הפקיעה הממשלה קרקעות של ערבים. אישים ערבים הביעו כעס על הכוונה לייהד את הגליל וב-30 במרץ 1976 הכריזו על שביתה כללית במחאה על הפקעת האדמות וגם על מה שכינו באופן כללי "אפליית הערבים במדינת ישראל". נוסף על השביתה קיימו ערבים ישראלים הפגנות גדולות. ההפגנות, שהיו שקטות בהתחלה, כללו בהמשך גם חסימה של כבישים וזריקת אבנים ובקבוקי תבערה. המשטרה וצה"ל פעלו כדי להשיב את הסדר על כנו, ובמהלך העימותים נהרגו שישה מפגינים. מאז מדי שנה מציינים ערבים בישראל את יום האדמה במטרה למחות על האפליה שהם חווים מצד המדינה ולהזכיר את ששת המפגינים שנהרגו ביום האדמה הראשון. מנהיגים של הציבור הערבי מצהירים שהפעולות שמטרתן לייהד אזורים במדינה, הן מעשה שמבטא מאבק של המדינה בערבים החיים בה. לעתים מתפתחים ביום האדמה עימותים בין מפגינים לבין כוחות הביטחון, אך בחלק גדול מהמקרים יום האדמה עובר בשקט וללא אירועים אלימים.

יום הנכבה

דגלים, טקסים, שירים, זיקוקין די נור ומנגלים - בשביל היהודים במדינת ישראל יום העצמאות הוא יום של שמחה. אבל יש אוכלוסיה במדינת ישראל שבשבילה יום העצמאות מסמל משהו אחר - לערבים אזרחי ישראל היום הזה מזכיר את האסון שקרה להם במלחמת העצמאות ב-1948 - אז מאות אלפי פלסטינים שחיו בשטחי ארץ ישראל, נאלצו לעזוב את בתיהם בגלל המלחמה (חלק ברחו, חלק גורשו) ולא שבו אליהם עד היום הזה. הפליטים הפלסטינים האלה חיים מאז בשטחי יהודה ושומרון, בירדן, בסוריה ובלבנון. אלפים מערביי ישראל מציינים ביום העצמאות של ישראל בטקסים ובתהלוכות את "יום הנכבה" - יום זיכרון לאסון שפקד את העם הפלסטיני ב-1948. יום הנכבה מצוין בתאריך הלועזי של יום העצמאות, ה-15 במאי.

במדינת ישראל יש ויכוח חריף - האם מותר לערבים אזרחי ישראל לציין את יום העצמאות של מדינת ישראל כיום של אסון ואבל?

ערביי ישראל מרגישים שהזהות שלהם היא פלסטינית - ולכן ביום הזה הם מזדהים עם כאבו ועם סבלו של העם הפלסטיני כולו. רבים מהם הם בנים למשפחות שנעקרו מבתיהן ולא שבו אליהם, וביום הנכבה הם מביעים את התקווה לשוב יום אחד לבתיהם. יש משפחות ששמרו על מפתח הבית שעזבו בימי המלחמה, והמפתח נעשה לסמל של הרצון של הפליטים לשוב לביתם.

מדינת ישראל אינה מסכימה שאזרחיה יציינו את יום העצמאות כיום אבל ואסון. למשל, יש חוק הקובע שמותר לשר האוצר להפחית את התקציב של מוסד כלשהו שמקבל כסף מהמדינה, אם הוא ציין את יום העצמאות כיום אבל. נוסף על כך, שר החינוך לשעבר, גדעון סער, קבע שבספרי הלימוד של בתי הספר הערביים אסור להשתמש במילה נכבה (אסון). "אין כל סיבה שבתכנית לימודים רשמית של מדינת ישראל, תוצג הקמת המדינה כשואה או אסון," הוא הסביר.

יום השואה הבינלאומי

יום הזיכרון הבין-לאומי לשואה חל ב-27 בינואר – התאריך שבו שחרר הצבא האדום (הצבא של ברית המועצות) את מחנה אושוויץ מידיה של גרמניה הנאצית.
זה קרה בשנת 1945 – השנה שבה הסתיימה מלחמת העולם השנייה.

בשנת 2005 החליטה העצרת הכללית של האו"ם לציין יום זיכרון בין-לאומי לשואה.
ההחלטה התקבלה בעקבות יזמה של משרד החוץ הישראלי ובסיוען של כמה מדינות ידידות לישראל כמו ארצות הברית וקנדה.
גם רוסיה תמכה ברעיון, מכיוון שהתאריך הזה מנציח את הישגיו של הצבא האדום בניצחון על גרמניה הנאצית.

שער מחנה אושוויץ
שער מחנה אושוויץ
ויקיפדיה, צילום: angelo celedon

 

החלטת האו"ם, שמספרה 60/7, כוללת, בין היתר, את הדברים הבאים:

1. 27 בינואר הוא "יום הזיכרון הבין-לאומי לזכר קרבנות השואה.

2. העצרת הכללית קוראת למדינות העולם לפתח תכניות לימוד בתחום זיכרון השואה.

3. העצרת הכללית מעודדת מדינות לשמר את אתרי המחנות הריכוז וההשמדה.

4. גינוי של שנאת זרים ואלימות כלפי בני אדם בגלל מוצאו של האדם או האמונה הדתית שלו.

5. בקשה ממזכ"ל האו"ם לפתח תכנית בנושא "האו"ם והשואה" ולדווח לעצרת הכללית על הפעולות שנעשות במסגרת התכנית בכל שנה.

ישנן מדינות שבהן צוין 27 בינואר כיום זיכרון, עוד לפני החלטת האו"ם.
לדוגמה, כבר משנת 1966 מציינים ביום הזה בגרמניה את "יום הזיכרון לקרבנות המפלגה הנאצית" (כלומר, יום זיכרון לכל הקרבנות ולא רק לקרבנות היהודים).
בעקבות החלטת האו"ם, מדינות רבות מציינות את היום הזה בטקסים, בשיעורים בכיתות ובדרכים נוספות.

במדינת ישראל, יום הזיכרון הרשמי לשואה ולגבורה חל בכ"ז בניסן, אך ישנם אירועים מיוחדים גם ב-27 בינואר.

יוסף טרומפלדור

יוסף טרומפלדור נולד ברוסיה בשנת 1880. הוא שירת כחייל בצבא הרוסי וכאות הערכה על גבורתו בקרב במלחמה בין רוסיה ליפן, הועלה לדרגת קצין.

טרומפלדור היה הקצין היהודי הראשון בצבא הרוסי. ובעת שירותו בצבא איבד את ידו השמאלית, מה שהפך בהמשך לסימן היכר שלו.

יוסף טרומפלדור
יוסף טרומפלדור (1880-1920), הקצין היהודי הראשון בצבא הרוסי

בשנת 1912 עלה יוסף טרומפלדור לארץ ועבד כפועל חקלאי ביישובים מגדל ודגניה.

בשנת 1919 שמע טרומפלדור שהמצב של היישובים בגליל העליון קשה. הוא עלה ליישוב תל חי ולקח חלק פעיל בארגון ההגנה על המקום.

בחודש פברואר 1920, י"א באדר התר"פ, התקיפו תושבי כמה כפרים ערביים בגליל את תל חי. זאת הייתה ההתקפה הראשונה של ערבים על יישוב יהודי בארץ ישראל.

בקרב על הגנת תל חי נפצע יוסף טרומפלדור פצעים אנושים. חבריו ניסו להעבירו לקבלת עזרה רפואית בכפר גלעדי, אך הוא נפטר בדרך.

מסופר שלפני מותו טרומפלדור אמר את המילים "טוב למות בעד ארצנו". מילים אלה הפכו לסיסמה מקובלת, המבטאת את נחישותם של היהודים להיאבק על ארצם.

למידע נוסף על יוסף טרומפלדור, היכנסו לאתר "לחיות את ההיסטוריה", בגלים.

יזמת השלום הערבית

יזמת השלום הערבית היא תכנית שיזמה הליגה הערבית לסיומו של הסכסוך הישראלי־ערבי.
הליגה הערבית פרסמה את יזמת השלום במסמך, במהלך הוועידה השנתית שערכה בחודש מרס 2002 בעיר ביירות, בירת לבנון. במסמך, מדינות ערב קוראות לישראל להכיר בכך שפתרון צבאי לסכסוך לא יביא שלום ולא יספק ביטחון לצדדים. הן מציעות להגיע להסכם שלום בדרך הבאה -  
חלקה של ישראל:
א. ישראל תיסוג מכל השטחים שכבשה ביוני 1967 במלחמת ששת הימים, ותיישם את החלטות מועצת הביטחון של האו"ם 242 ו־338.
ב. יימצא פתרון צודק ומוסכם על שני הצדדים לבעיית הפליטים הפלסטינים, המתאים להחלטה 194 של העצרת הכללית של האו"ם.
ג. ישראל תסכים להקמת מדינה פלסטינית עצמאית וריבונית בשטחים שנכבשו ביוני 1967 בגדה המערבית וברצועת עזה. מזרח ירושלים תהיה בירת המדינה הפלסטינית.
חלקן של מדינות הליגה הערבית:
אם ישראל תעשה את שלושת הדברים שהוזכרו לעיל, בתמורה יתחייבו מדינות ערב לעשות את הדברים הבאים:
א. להחשיב את הסכסוך הערבי־ישראלי כעימות שבא אל קִצו, לחתום על הסכם שלום עם ישראל ולספק ביטחון לכל מדינות האזור.
ב. לקיים יחסים נורמליים עם ישראל.

יישובי עוטף עזה

יישובים שגובלים ברצועת עזה. יישובים אלה, אשר ממוקמים במערב הנגב, נפגעים ממטחי טילי קסאם מאז תחילת אינתיפאדת אל –אקצה.

יצחק רבין

יצחק רבין נולד בשנת 1922 בירושלים. כשהיה נער הצטרף להגנה ואחר כך לפלמ"ח, שם מילא תפקידי פיקוד.

בשנת 1948, כשהוקם צבא ההגנה לישראל, רבין השתלב בו בתור קצין. בעיצומה של מלחמת העצמאות השתתף במבצע הראל לשחרור הדרך לירושלים הנצורה.

בשנים הבאות המשיך יצחק רבין למלא תפקידים צבאיים. בשנת 1967 כיהן כרמטכ"ל השביעי של צה"ל ופיקד על הכוחות במלחמת ששת הימים.

בשנת 1968 פרש מצה"ל ומונה לשגריר ישראל בארצות הברית. הוא כיהן בתפקיד זה חמש שנים, וכשחזר לארץ הצטרף למפלגת השלטון באותו הזמן, מפלגת העבודה.

יצחק רבין ז
יצחק רבין ז"ל. צילום: סער יעקב, אוסף התצלומים הלאומי.

בשנת 1974 נבחר רבין לכנסת מטעם המפלגה והתמנה לתפקיד שר העבודה. בתוך זמן קצר החליף רבין את ראש הממשלה גולדה מאיר, שנאלצה להתפטר בעקבות הלחץ הציבורי לאחר מלחמת יום הכיפורים.

שלוש שנים אחר כך נאלץ רבין עצמו להתפטר בעקבות חשיפת חשבון בנק שהחזיקה אשתו, לאה, בארצות הברית – בניגוד לחוק.

בשנות השמונים היה רבין חבר כנסת ובין השנים 1984–1988כיהן בתפקיד שר הביטחון. בתקופה זו התרחשה האינתיפאדה הראשונה, ורבין הצהיר אז שיש לדכא את המחאה בשימוש בכוח.

בשנת 1992 נבחר בשנית לראשות הממשלה. בשנות כהונתו השנייה קידם רבין את נושא קליטת גלי העלייה ממדינות חבר העמים והגדיל את השקעת המדינה בתקציבי רווחה, חינוך, בריאות ותשתיות תחבורה.

הנושא הזכור ביותר מתקופת כהונתו השנייה של יצחק רבין כראש ממשלה בין השנים 1992–1995, הוא חתירתו להסדר מדיני עם המדינות השכנות לישראל. בשנת 1993 חתמו רבין ויושב ראש אש"ף, יאסר ערפאת, על הסכמי אוסלו. הסכמים אלו הסדירו את חלוקת הריבונות על השטחים ביהודה, שומרון ועזה בין ישראל לפלסטינים וסיפקו את התשתית להקמתה של הרשות הפלסטינית.

בשנת 1994 חתם יצחק רבין על הסכם שלום עם חוסיין, מלך ירדן, והיה לראש הממשלה השני שחתם על הסכם שלום עם ראש מדינה ערבית שכנה, אחרי מנחם בגין. בעקבות הישגיו אלו קיבל רבין בשנה זו את פרס נובל לשלום, יחד עם שמעון פרס, שהיה שר החוץ בממשלתו, ועם יאסר ערפאת, יו"ר הרשות הפלסטינית.

הקו המדיני שהוביל רבין עורר מחלוקת חריפה בקרב הציבור בישראל. היו מי שחשו אהדה גדולה כלפי צעדיו ותמכו בו, והיו גם מי שהתנגדו לו.

בקרב מתנגדיו של רבין היו שטענו כי המדיניות שלו מעודדת, למעשה, פעילות של ארגוני טרור נגד אזרחים ישראלים, והאשימו את רבין באחריות אישית לפיגועי טרור בשטח ישראל.

מקצת המתנגדים בחרו להביע את מחאתם בדרכים של הסתה נגד רבין, כולל כינויו "בוגד" והפצת כרזות שלו כשהוא לבוש כקצין נאצי.

במוצאי שבת, 4 בנובמבר 1995, נערכה בכיכר מלכי ישראל בתל אביב עצרת תמיכה במדיניות של יצחק רבין, שכותרתה "כן לשלום – לא לאלימות". רבין עצמו נאם בעצרת. לאחר שסיים לשאת את דבריו, בזמן שהלך אל מכוניתו, הגיח מתנקש וירה בו שלושה כדורים.

רבין פונה לבית החולים, וכעבור זמן קצר נפטר.

המתנקש, יגאל עמיר, נעצר בו במקום, ומאוחר יותר נשפט ונכלא.

לאחר הרצח, נקבע יום י"ב חשוון כיום זיכרון ממלכתי ליצחק רבין.


תוכלו לקרוא עוד על יצחק רבין, על חייו ועל התמודדות החברה הישראלית עם הירצחו באתר "מועד וזיכרון".

יצחק שמיר

יצחק שמיר (1915 – 2012) היה ראש הממשלה השביעי של מדינת ישראל. שמיר כיהן בתור חבר כנסת, יושב ראש הכנסת והיה גם שר החוץ מטעם מפלגת הליכוד. בשנים שלפני קום המדינה היה שמיר אחד ממנהגי הלח"י. לאחר הקמת המדינה היה איש המוסד ותרם רבות לביטחונה של ישראל.

כפר עזה

כפר עזה
קבוץ כפר עזה נמצא מספר קילומטרים דרומית לשדרות וכ-6 קילומטר מזרחית לעזה.
הקיבוץ נוסף בשנת 1951 ובתחילה נקרא בשם "יגב". המתיישבים הראשונים של כפר עזה היו יוצאי מצרים וטנג'יר, חברי גרעינים חלוציים של בוגרי תנועות נוער.כיום חיים בקבוץ כ-670 תושבים. כ-260 הם ילדים מתחת לגיל 18.

בשנותיו הראשונות של הקבוץ עסקו החברים בחקלאות. בהמשך הוקמו גם מפעלי תעשייה. היום רוב פרנסת הקבוץ ממפעל התעשייה "כפרית". ענפי החקלאות של הקבוץ הם גידולי שדה, רפת ולול.

בקבוץ יש אווירה חברתית קרובה ומתקיימים בו פעילויות תרבותיות רבות כמו מסיבות, ארוחות משותפות וטיולים. בקבוץ יש בית תרבות, מועדון, פאב, גלרייה ומתקני ספורט.

רוצים לדעת עוד   
גלשו לאתר הקיבוץ.

כתב ברייל

כתב שסימניו מורכבים מנקודות בולטות, שאותן ניתן למשש באמצעות קצות האצבעות. הכתב מאפשר לאנשים עיוורים לקרוא, והוא הומצא על ידי לואי ברייל, שאיבד את ראייתו בתאונה בגיל 15.

לפיד אולימפי

הלפיד האולימפי הוא לפיד אש הבוער עד סיום האולימפיאדה. נהוג להדליק את הלפיד על ידי ענף זית בוער ולהעבירו במרוץ שליחים ענק במקומות סמליים בעולם, עד שהוא מגיע לטקס פתיחת האולימפיאדה.

מבצע חומת מגן

חודש מרץ 2002 היה החודש הקשה ביותר מאז שהחלה אינתיפאדת אל אקצה, יותר מ-120 חיילים ואזרחים נהרגו ב-11 פיגועי התאבדות ופיגועי טרור נוספים. הפיגוע הגדול ביותר התרחש בליל הסדר במלון "פארק" בנתניה, בו נרצחו 30 חוגגים.
בעקבות אירועים קשים אלו ותחושה קשה בישראל של אובדן הביטחון, החליט ראש הממשלה, אריאל שרון, כי אין ברירה וכי יש לפעול ביד קשה ובעוצמה חריפה לשינוי המצב. שרון החליט כי יש להוציא את מבצע חומת מגן אל הפועל. מטרתו העיקרית של המבצע הייתה לפגוע בתשתיות הטרור הפלשתיני ולעצור את גל הפיגועים, שהגיע לשיא בתקופה שלפני תחילת המבצע.

מבצע חומת מגן החל ב29 במרץ 2002 בשטחי יהודה ושומרון, והסתיים רשמית ב10 במאי 2002. במסגרת המבצע גויסו כוחות מילואים רבים, לראשונה מאז תום מבצע שלום הגליל . במבצע זה הוכנסו לראשונה נגמ"שים וכוחות שריון לערים הפלשתיניות.
אחד ממוקדי הלחימה במבצע חומת מגן היה במחנה הפליטים בג'נין. מחנה הפליטים הזה היה מוקד מרכזי של מחבלים מתאבדים שיצאו לפעולות טרור בישראל. לאחר ש-13 חיילי מילואים נהרגו מן המארב, הוכנסו למחנה הפליטים דחפורים, כדי להרוס את הבתים שהמחבלים ירו מהם.  למידע נוסף על הקרב בג'נין לחצו כאן.  
מוקד לחימה אחר הייתה העיר רמאללה שבה ישב ערפאת, יושב ראש הרשות. כוחות צה"ל הטילו מצור על ה"מוקטעה", בנייני השלטון ומקום מושבו של ערפאת והרסו מבנים רבים במתחם.
במבצע חומת מגן, שהתנהל בתוך שטח בנוי בצפיפות ומאוכלס באוכלוסייה אזרחית, נהרגו 23 חיילי צה''ל. לפי דיווחי צה''ל נהרגו 52 פלשתינים, כמחציתם אזרחים. נזק כבד נגרם לבתים ולרכוש.  בעקבות המבצע הופסק הירי על שכונת גילה בירושלים וקטן מאוד מספר פיגועי ההתאבדות בישראל.  חומרי לחימה רבים נלקחו מהרשות ומבוקשים ואנשי טרור רבים נתפסו.  המוקטעה, וסמלי שלטון אחרים של הרשות נהרסו וערפאת הושם במצור ובבידוד.

מחתרות - ההגנה, אצ"ל ולח"י

המצוקה שאליה נקלע היישוב היהודי בשל מעשי הערבים ומדיניות הבריטים הביאה להקמתן של המחתרות - ההגנה, הפלמ"ח, האצ"ל והלח"י.

ארגונים אלה פעלו להשגת עצמאות לעם היהודי, אבל לא כולם הסכימו על הדרך להשגת העצמאות.

ארגון "ההגנה" (ובתוכו הפלמ"ח - פלוגות מחץ), שהיה הארגון הגדול ביותר, ביקש לפעול קודם כול לחיזוק היישוב עצמו, וזאת באמצעות הבאת עולים רבים, ביסוס הכלכלה וחיזוק יכולת ההגנה נגד התוקפים הערבים.

לעומת "ההגנה" חשבו אנשי האצ"ל (ארגון צבאי לאומי) והלח"י (לוחמי חירות ישראל) שיש להילחם ללא פשרות נגד אויבי היישוב העברי, הבריטים והערבים. כלומר - לא מספיק להגן על היישובים, אלא צריך גם לצאת למתקפה נגד הערבים והבריטים.

ב - 1939 פרצה מלחמת העולם השנייה. באירופה השמידו מיליוני יהודים בשואה, והיישוב היהודי בארץ ישראל רצה לבוא לעזרת יהודי אירופה. אלפי יהודים הצטרפו לצבא הבריטי, בעיקר מבין שורות "ההגנה", וביקשו לצאת למלחמה בנאצים. האימונים הצבאיים שעברו היהודים במסגרות הבריטיות חיזקו את יכולתו הצבאית של היישוב, ואפשרו לו להתמודד בהצלחה עם התקפות הערבים. עד סוף המלחמה שמר ארגון "ההגנה" על "הבלגה", ונמנע מלתקוף את הבריטים, שלחמו אותה שעה באויב הנאצי.

לעומת זאת - אנשי ארגון האצ"ל והלח"י המשיכו לתקוף מטרות בריטיות. למשל, בנובמבר 1943 התנקשו שני חברי לח"י בחייו של לורד מוין, השר הבריטי לענייני המזרח התיכון, שהיה אחראי לדעתם לסגירת שערי ארץ ישראל. הבריטים לכדו את המתנקשים, אליהו בית צורי ואליהו חכים, והעמידו אותם למשפט צבאי, תלו את השניים ב - 23 במארס 1945. כאשר העלו אותם לגרדום, שרו שני הנידונים למוות את שירת "התקווה", ואליהו חכים שלח להוריו מכתב לפני מותו, ובו כתב -

"הינחמו בזה שאין אני יחיד בבנים, ובזה שכתוצאה ממלחמתנו יתנוסס דגל ישראל העברית מעל ירושלים החופשית."

לאחר ניצחון בעלות הברית (בריטניה, ארצות הברית והמדינות שנלחמו נגד הגרמנים) על גרמניה הנאצית חשבו מנהיגי היישוב העברי, שבריטניה תעשה צדק עם היהודים ותרשה להביא אליה עולים, ואחר כך ודאי תסכים להקמת מדינה יהודית. אך תקוות אלה התנפצו. בעקבות זאת החליטו ראשי היישוב לסיים את תקופת "ההבלגה".

המחתרות חברו יחד ("תנועת המרי העברי") כדי להילחם בשלטון המנדט הבריטי. הפעולה המפורסמת ביותר של "תנועת המרי" הייתה "ליל הגשרים" (יוני 1946) – הפלמ"ח תקף 11 גשרים בתוך גבולות הארץ. הבריטים הגיבו בגל מעצרים, שהגיע לשיאו ב"שבת השחורה" (29 יוני 1946 ). 2,700 איש נעצרו, ביניהם רבים ממנהיגי היישוב.

חודש אחר כך פוצצו אנשי אצ"ל את "מלון המלך דוד" על יושביו, בבית מלון זה היו מרוכזים משרדי הממשל הבריטי.

ארגון "ההגנה" התנגד בתוקף לפעולות אלימות אלה, לכן התפרקה "תנועת המרי". בינתיים התכוננו הארגונים השונים לקראת האפשרות של הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל ולקראת המלחמה שצפויה הייתה לפרוץ בעקבות הקמת המדינה.

המחתרות פורקו עם קום המדינה והצטרפו לכוחות צה"ל שלחמו במלחמה העצמאות.

למידע נוסף על המחתרות

אתר ההגנה

אתר האצ"ל

מלחמת ההתשה

 לאחר מלחמת ששת הימים נוצר גבול חדש בין ישראל למצרים - תעלת סואץ. חיילי צה"ל התפרסו בשורת מוצבים לאורך 160 הקילומטר של הגבול.

כשנה לאחר מלחמת ששת הימים התחילה סדרה של תקריות אש מהצד המצרי אל עבר המעוזים. בתקריות הללו נהרגו 25 חיילים ויותר מחמישים נפצעו. תקריות אלה הלכו והסלימו והפכו למלחמת ההתשה. בתגובה לתקריות הללו צה"ל ביצע כמה פעולות צבאיות בעומק מצרים ובמקביל ביצרו וחיזקו את המוצבים שזכו לכינוי "מעוזים". 30 המוצבים קיבלו יחד את השם "קו בר-לב" על שם הרמטכ"ל שהגה את הקמתם. התחושה הייתה שהמעוזים יביאו לחידוש השקט לאורך גבול ישראל-מצרים.

תקריות אלה התפתחו למלחמה שנקראה "מלחמת ההתשה", מאחר שלא התנהלה כדי לכבוש שטח, ובסופה לא היו מנצחים ומנוצחים..

ברית המועצות סיפקה למצרים נשק חדיש ומטוסים. כתוצאה מכך, ארצות הברית התערבה על מנת להפסיק את האש. בקיץ 1970 הסתיימה המלחמה. היו בה מאות הרוגים ופצועים רבים.

עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים - קו המעוזים לא הוכיח את עצמו. סביב המעוזים התנהלו קרבות קשים. שבעה מעוזים התפנו והשאר נפלו בידי האויב.

 

מלחמת המפרץ

ב - 1991 פרצה מלחמת המפרץ בין עיראק לבנות הברית, שביקשו לשחרר את כוויית הסכסוכים הצבאיים במזרח התיכון לא נגעו רק לישראל. באוגוסט 1990 פלשו צבאות עיראק לכווית השכנה וכבשו אותה בסערה. העולם כולו מחה בתוקף נגד מעשיו של סדאם חוסיין, נשיא עיראק.

ארצות הברית הצליחה לארגן ברית בין מדינות שונות, כדי להילחם בעיראק ולהחזיר את העצמאות לכווית. בינואר 1991 החלה מתקפת בנות הברית על עיראק. הצבא העיראקי התקשה להשיב מלחמה, אך הגיב בשיגור טילי סקאד לעבר מדינת ישראל וערב הסעודית (בה חנו כוחות בנות הברית).

במשך שישה שבועות נפלו בתחום ישראל 39 טילים, שגרמו להרס רב ולפגיעה ברכוש.אזרחי ישראל נקראו לשבת בחדשים אטומים ולהשתמש בערכות מגן, מתוך חשש מפני של התקפת טילים כימיים. טילים אלה לא נפלו, אבל לאחר המלחמה התברר, שמסיכות רבות לא היו יעילות.

במשך השנים, דרש ארגון האומות המאוחדות (האו"ם) ממנהיג עיראק, להשמיד את הנשק הכימי, ביולוגי וגרעיני שברשותה. אולם, מדינות רבות טענו שעיראק לא עשתה כך ושהיא מהווה איום על העולם. בשנת 2003, ארצות הברית וקואליציה של מדינות נוספות פתחו במלחמה נגד עיראק במטרה לפרוק את עיראק מנשקה ולסלק את סדאם חוסיין מהשלטון.

למידע נוסף על...

מלחמת המפרץ ועל המלחמה נגד עיראק בשנת 2003 באתר של סנונית

 

מלחמת העצמאות

תגובת הערבים להחלטת האומות המאוחדות לחלק את ארץ ישראל ולהקים מדינה יהודית בארץ ישראל הייתה לפתוח במלחמה.

הקרבות החלו לפני ההכרזה הרשמית של בן-גוריון על הקמת המדינה, אך בעקבות ההכרזה פלשו צבאות ערב למדינה שנולדה זה עתה והמלחמה התרחבה.צה"ל היה בשלבי התארגנות, ונאלץ להתמודד עם מחסור חמור בכוח אדם ובציוד לחימה ותחמושת.

הצבא המצרי תכנן לכבוש את היישובים היהודיים בנגב ולהתקדם לעבר אשקלון דרך אשדוד, ומשם - לתל אביב.צבאות ערב התקדמו לעבר המדינה הצעירה מכל כיוון. צבאות סוריה, לבנון ועיראק תכננו להתקדם דרך עמק יזרעאל לכיוון חיפה. הצבא הירדני ביקש לתפוס שטח רב ככל האפשר במזרח הארץ.
ואולם מערכת הביטחון הישראלית הצליחה להתארגן במהירות וביעילות יחסית. כל ארגוני המחתרת פורקו והתאחדו לצבא אחד - צבא ההגנה לישראל (צה"ל). במאמצים רבים הובא נשק, בעיקר מצ'כיה. בקרבות הצליחו כוחות צה"ל לעצור את מתקפת הערבים. בשלביה האחרונים של המלחמה כבשה ישראל שטחים רבים, שלא ניתנו לה בתכנית החלוקה של האו"ם. במלחמה נהרגו כ - 6,000 יהודים, כמעט אחוז מגודלו של כל היישוב העברי בארץ ישראל.
המלחמה על עצמאות המדינה נמשכה 20 חודשים. בינואר 1949 נחתמו הסכמי שביתת הנשק עם מצרים, לבנון וירדן. חצי שנה אחר כך נחתם ההסכם עם סוריה, ובכך הסתיימה רשמית מלחמת העצמאות, אך לא הסתיימה בכך העוינות בין המדינה החדשה לבין שכנותיה. זמן רב עוד יחלוף בטרם ייחתמו הסכמי שלום.

מלחמת יום הכיפורים

 "אזרחי ישראל, היום, בסמוך לשעה שתיים אחר הצהריים, פתחו צבאות מצרים וסוריה בהתקפה נגד ישראל. הם ערכו סידרה של התקפות מן האוויר, בשריונים וארטילריה, בסיני ורמת הגולן.

צה"ל נלחם והודף את ההתקפה. לאויב נגרמו אבדות רציניות...קיוו להפתיע את אזרחי ישראל ביום הכיפורים, אבל אנו לא הופתענו. שירותי המודיעין ידעו, כי צבאות מצרים וסוריה נערכים להתקפה משולבת...אין לנו ספק בניצחונו של צה"ל..."

דברי גולדה מאיר, ראש ממשלת ישראל, בשידור רדיו וטלוויזיה ביום פרוץ מלחמת יום הכיפורים.

אבל לאמיתו של דבר שירותי המודיעין לא התריעו כלל על המלחמה. מלחמת יום הכיפורים הייתה הפתעה גמורה. שש שנים היו הישראלים שיכורי ניצחון, האמינו שלא ניתן עוד לפגוע בהם, וחשבו שמלחמת ששת הימים שמה קץ לניסיונות מדינות ערב לפגוע בישראל, אבל המלחמה שינתה הכול.

 ב - 6 באוקטובר 1973, ביום הכיפורים, פרצו צבאות מצרים וסוריה את גבול ישראל והחלו בפלישה. שלושת ימי הלחימה הראשונים היו עקובים מדם, והערבים נחלו ניצחונות צבאיים רבים. מאות רבות של לוחמים מתו. בינתיים התארגנו כוחות המילואים, וישראל הצליחה לשכנע את ארצות הברית להעביר לה סיוע צבאי. בעזרת תגבור הכוחות והסיוע האמריקני הצליח צה"ל לעצור את הפלישה, ולפתוח במתקפת נגד. רמת הגולן וסיני נכבשו מחדש, וכוחות ישראלים הצליחו להגיע לצד המצרי של תעלת סואץ. המעצמות הגדולות, ארצות הברית וברית המועצות, לחצו על הצדדים הלוחמים להסכים על הפסקת אש, וכך הושגה הפסקת אש ב - 11 בנובמבר.

בתום המלחמה היו לצה"ל כ - 2,600 הרוגים וכ -  7,000פצועים. 233 ישראלים נשבו בידי המצרים. חיל האוויר איבד יותר ממאה מטוסים, וחיל השריון איבד 800 טנקים.

 המלחמה נמשכה יותר מחודש, וגבתה מחיר כבד מאוד. ההלם הכבד של המלחמה זעזע את החברה הישראלית. רבים שאלו כיצד קרה שהופתענו, ולא נערכנו בעוד מועד למתקפה. עם ישראל ליקק את פצעיו, וניסה להתאושש מהמכה הקשה. רבים יצאו נגד ממשלת המערך בראשות גולדה מאיר, ותבעו שהממשלה תישא באחריות למה שכונה "המחדל" (כישלון בעקבות חוסר מעשה). גולדה מאיר התפטרה ובמקומה מונה יצחק רבין לראש ממשלת ישראל .

למידע על מלחמת יום הכיפורים מתוך אתר הכנסת

מלחמת לבנון

 



מלחמת לבנון פרצה ב - 1982, ותוצאותיה הובילו לסערה ציבורית חריפה. משני עברי המתרס ניצבו שני מחנות - אלה שקראו ליציאה מלבנון מול אלה שטענו שיש להישאר שם עד לחיסול כל המחבלים.

ב- 9 במאי 1982 נורו במשך 24 שעות כמאה טילי קטיושה לעבר היישובים בגליל. בתגובה על כך הפציץ צה"ל את בסיסי המחבלים בלבנון. ביום חמישי בלילה, ב- 3 ביוני 1982, נעשה ניסיון התנקשות בחייו של שגריר ישראל בלונדון, שלמה ארגוב. הוא נפצע אנושות. למחרת בבוקר, מיד לאחר שהתקבל הדיווח על ההתנקשות, החליטה הממשלה להגיב במהירות ובחומרה על התקפות הטרור בארץ ובעולם. מטוסי חיל האוויר התחילו לתקוף יעדי מחבלים בלבנון. כך החל מבצע "שלום הגליל", שמטרתו הייתה הגנה על הישובים בצפון. למבצע היו הצלחות צבאיות חלקיות - אש"ף גורש מדרום לבנון ומביירות, אך הפגיעות בחיילי צה"ל היו כבדות מאוד.
המבצע הפך למלחמה. המבצע הקצר הפך לשהות ארוכה מאוד של כוחות צה"ל מעבר לגבולות המדינה.

 

מטרתו הראשונית של המבצע הייתה להרחיק את ארגוני הטרור הפלשתינאי לעומק לבנון, כדי שלא יוכלו לשגר קטיושות ולפגוע ביישובי הצפון. אולם במהלך המבצע הוחלט כי מטרתו החדשה תהיה "סילוקם של כל ארגוני הטרור הפלשתיני משטח לבנון".
כוחות צה"ל הגיעו עד בירות והטילו עליה מצור, שבסיומו גורשו מלבנון לתוניס  10,000 מחבלים פלשתינים.
במהלך המלחמה, לאחר כיתורה של ביירות, ביצעו לוחמים נוצרים טבח בשני מחנות פליטים מוסלמים "סברה" ו"שתילה". בעקבות הטבח הופנתה אצבע מאשימה כלפי ישראל בכלל וכלפי אריק שרון (אשר היה שר הביטחון) בפרט, על חוסר התערבותו של צה"ל להפסקת הטבח.
תוצאות המלחמה:

  • גירוש 10,000 מחבלים מארגון אש"ף וארגוני טרור נוספים ללבנון.
  • הגברת ההרתעה של צה"ל כלפי ארגוני המחבלים, לבנון, סוריה ושאר מדינות ערב.
  • הקמת ארגון החיזבאללה בלבנון.
  • הקמת צבא דרום לבנון (צד"ל) אשר לחם לצד צה"ל במהלך השנים שלאחר המלחמה, עד ליציאת צה"ל מלבנון.
  • הפיכתה של סוריה לשליטה, למעשה, בלבנון

לאחר הקמת ממשלת האחדות ב - 1984 הוחלט על יציאה מלבנון, אך כוחות צה"ל נשארו להחזיק במה שכונה "רצועת הבטחון" עד לשנת 2000.
האבידות היו רבות. מאות רבות של חיילים נהרגו בכל שלבי המלחמה, ואלפים נפצעו. במהלך מלחמת לבנון נפלו בשבי חיילי צה"ל, שלושה מהם חזרו לארץ במסגרת עסקת חילופי שבויים, אך עד היום אין לישראל מידע מה עלה בגורלם של ארבעה מהחיילים. שלושה מהם נשבו ב- 1982 במהלך קרב ליד העיירה סולטן יעקב הסמוכה לעיר ביירות . רון ארד נשבה בשנת 1986 לאחר שנטש את מטוסו, המטוס נפגע במהלך תקיפה של יעדי מחבלים ליד העיר צידון בלבנון.
בשנת 2000 ראש הממשלה אהוד ברק החליט לסגת מדרום לבנון. ב- 24 במאי 2000 נסוג צה"ל חד צדדית מ"רצועת הביטחון". בנסיגה לא היו נפגעים לכוחותינו, אבל חיילי צד"ל ברחו בריחה מבוהלת בשל כניסת חיזבאללה ורבבות תושבים לדרום לבנון, בריחתם הותירה תחושה של נסיגה תחת לחץ.
מאז יציאת צה"ל מלבנון נהרגו בהר דוב שלושה חיילי צה"ל. שלושה חיילים נוספים נחטפו על ידי חיזבאללה ותקופה ארוכה לאחר מכן, הוחזרו גופותיהם ארצה. בשנת 2006 נחטפו שני חיילים שהיו בסיור על גדר המערכת עם לבנון, מול היישוב זרעית. בעקבות החטיפה יצאה ישראל למלחמת לבנון השנייה.

מלחמת ששת הימים

 

ב - 1967 פרצה מלחמת ששת הימים. המלחמה פרצה לאחר סכסוך מתמשך בין ישראל לסוריה לאורך הגבול הצפוני. נאצר, נשיא מצרים, החליט לסגור את תעלת סואץ (המחברת את ים סוף לים התיכון), למרות הודעת ישראל שסגירת התעלה תביא למלחמה.

נאצר נאם לפני קציניו:

"המים במצרי טיראן הם שלנו, ואם מנהיגי ישראל והגנרל רבין (שהיה באותו זמן הרמטכ"ל) רוצים במלחמה - אהלן וסהלן...כוחותינו מצפים להם... אנו נצעד בדרך אל הניצחון..."

כשלושה שבועות נמשכה "ההמתנה" - חיילי מילואים גויסו והתכוננו למלחמה.

 ואז ניתן האות - "סדין אדום!"

מאות מטוסי חיל אוויר יצאו להשמיד את מטוסי הקרב המצריים בעודם על הקרקע. 200 מטוסי חיל האוויר השמידו ביום הראשון 374 מטוסי אויב. ההפתעה הייתה מושלמת וההצלחה מלאה. בתוך שבוע ימים הצליח צה"ל לכבוש את כל שטח חצי האי סיני, את רצועת עזה, את יהודה ושומרון, את רמת הגולן ואת ירושלים המזרחית ובלבה - הכותל המערבי.

המדינה כולה נכנסה לאופוריה (שמחה גדולה מאוד, ללא קשר למציאות). לרבים הייתה תחושה ש"אי אפשר לנצח אותנו!" כי ישראל חזקה מכל שכנותיה יחד. אולם, כמו תמיד, השמחה הייתה מהולה בעצב - כאב על הנופלים והפצועים במלחמה.

למידע נוסף:

על קרב גבעת התחמושת באתר יום הזיכרון של גלים

על מלחמת ששת הימים באתר הכנסת

 

מעברה

מהי מעברה? מעברה היא סוג של יישוב זמני שהוקם בארץ בשנים הראשונות לאחר קום המדינה. בשנים האלה (בשנות ה-50 של המאה הקודמת) הגיעו לארץ עולים חדשים רבים והיה צורך לספק להם מקום למגורים.
מכיוון שהיישובים האלה נועדו להיות זמניים הבתים שבהם היו דלים ולא נוחים. בחלקם גרו העולים באוהלים, באחרים בפחונים (בתים עשויים מפח) ולעתים בצריפים. למרות הניסיון של שלטונות המדינה לדאוג לעולים שבמעברות התנאים שם היו קשים, לא היו תנאי מגורים מתאימים, בתי הספר, הגנים והמרפאות לא היו מספקים ולרוב המשפחות לא הייתה פרנסה. התנאים היו קשים במיוחד בחורף ובימי הקיץ הלוהטים.
בין תושבי המעברות היו שהתבססו ועברו למגורי קבע טובים יותר. אחרים נשארו במעברות שנים רבות עד שהועברו למגורים קבע.

רוצים לדעת עוד 
צפו בגלריית צילומים של עולים חדשים במגורים הזמניים שלהם מתוך אתר "העלייה הגדולה בראשית שנות המדינה" של סנונית.

מעמד הביניים

"מעמד הביניים מקריב הכי הרבה", "אני פה כדי להגן על מעמד הביניים", "למעמד הביניים נמאס להיות הפראייר של המדינה" - הרבה הכרזות וסיסמאות נזרקות לאוויר, שכוללות את המושג "מעמד הביניים".
הרבה אזרחים מרגישים שהם משתייכים אליו, והרבה פוליטיקאים טוענים שהם רוצים לעזור לו. מי הוא באמת מעמד הביניים? 
מעמד הביניים הוא מושג כלכלי. הדרך לחשב מי מהאזרחים נכלל במעמד הביניים היא קצת מסובכת, אבל מקובל לומר שמשתייכים אליו משקי בית שמרוויחים בין 9,000 ל-16,000 אלף שקלים בחודש ברוטו, כלומר, זה הכסף שמרוויחים כל המפרנסים בבית, וממנו הם משלמים את המסים למדינה, ואת חשבונות הבית השונים - חשמל, מים, גז, טלפונים, אינטרנט, דלק, בית ספר, וכמובן, קניות.
אבל כשאנשים משתמשים במושג הזה, הם לא חושבים בדיוק על המספרים המדויקים, אלא על הגדרה הרבה יותר רחבה. אז למה מתכוונים כשאומרים מעמד הביניים?
לאנשים שהם לא עניים ולא עשירים, אנשים שעובדים קשה לפרנסתם, שמקיימים את החובות שלהם במדינה: תשלום מסים ושירות בצבא, ואשר מבקשים להבטיח לעצמם ולילדיהם רמת חיים סבירה. למעמד הביניים יש חשיבות גדולה מאוד לתפקודה של הכלכלה בכל מדינה. הסיבה היא שהאנשים שמשתייכים למעמד הזה הם המקור לחלק גדול מאוד מכספי המסים - הכסף שבעזרתו המדינה פועלת.
ומה הבעיות של מעמד הביניים? הישראלים המשתייכים למעמד הביניים מרגישים שהם עובדים קשה, אבל הכסף שהם מרוויחים לא מספיק כדי לכסות את כל ההוצאות, משום שיוקר המחיה בישראל גבוה מאוד: המזון, שירותי החינוך והבריאות, ובעיקר מחירי הדירות. זה היה הרקע למחאה החברתית של קיץ 2011 ובמידה רבה גם לעלייה של מפלגת "יש עתיד" של יאיר לפיד.

משא ומתן קואליציוני

משא ומתן הוא תהליך שבו שני אנשים או שתי קבוצות משוחחים ביניהם כדי להשיג מטרה משותפת. לדוגמה, כשאדם רוצה למכור לאדם אחר דירה, ינהלו שניהם משא ומתן כדי להסכים על המחיר. כששתי מדינות מעוניינות לחתום על הסכם שלום ביניהן הן תנהלנה משא ומתן כדי להסכים על אילו שטחים תשלוט כל מדינה.

קואליציה היא ברית של כמה סיעות כדי להשיג רוב בכנסת ולהקים ממשלה.


כאשר מועמד לראשות הממשלה פועל כדי לצרף סיעות לקואליציה שלו, הוא מנהל עמן משא ומתן כדי להסכים על קווי היסוד של הממשלה (הדברים שהיא תפעל להשגתם ודברים שהיא לא תעשה) ועל תפקידיהם של חברי הסיעות בממשלה. המשא ומתן המתנהל בין הסיעות על מנת להצטרף לקואליציה נקרא "משא ומתן קואליציוני".

את ההסכמות בין צוותי המשא ומתן מעלים על הכתב במסמך שנקרא "הסכם קואליציוני". הסיעות מחויבות לפרסם את ההסכמים האלה כך שיהיו נגישים לציבור.

משאב מתכלה

משאב מתכלה הוא חומר שעלול להיגמר. למשל, הנפט הוא חומר שנוצר בתוך האדמה, ונדרשות לו מיליוני שנים כדי להיווצר. כיוון שנדרשות לו שנים כה רבות כדי להיווצר, והוא נמצא בכמות מוגבלת, הוא נקרא "משאב מתכלה". ככל שאנו משתמשים בנפט יותר ויותר, כך המאגרים שלו הולכים ומתדלדלים.

נורות פלואורסנט חסכוניות

נורות אלו מלאות בתערובת גזים הפולטת קרינה אולטרה סגולה כאשר עובר דרכה זרם חשמלי. כאשר קרינה זו פוגעת בחומר המצפה את שפופרת הנורה, היא גורמת לו לפלוט אור נראה. צריכת האנרגיה של נורה כזו קטנה בהרבה לעומת נורת ליבון רגילה, והיא מחזיקה מעמד זמן רב יותר.

נחלת הכלל

סוג מיוחד של רכוש המשותף לכלל הציבור. יש חשיבות רבה לנכסים המשותפים לכלל הציבור ואשר בעלות פרטית עליהם, בניית גדר סביבם או מכירתם אינם הוגנים. למשל, תארו לעצמכם אפשרות שהיינו צריכים לשלם בעבור האוויר שאנו נושמים? היות שאוויר הוא "נחלת הכלל", רכוש של כלל הציבור, זה לא הגיוני. ביטוי דומה הוא "רשות הרבים".

נלסון מנדלה

רוליהלאלה מנדלה נולד ב-18 ביולי 1918 בכפר מבזו שבמזרח מדינת דרום־אפריקה למשפחה שהשתייכה לשבט הת'מבו. הוא היה הראשון ממשפחתו שלמד בבית ספר ואחת ממורותיו הציעה שיאמץ את השם נלסון, שנשמע מערבי יותר.

בד בבד עם לימודיו בבית הספר התחיל לגלות עניין במורשת השבטית ובהיסטוריה של אפריקה. כשהיה בן תשע נפטר אביו של מנדלה והוא אומץ באופן רשמי על ידי הצ'יף של שבט הת'מבו.

לאחר שסיים את בית הספר התיכון המשיך מנדלה ללימודי משפטים בקולג' פורט הייר, שם לקח חלק בפעילות אגודת הסטודנטים, ולאחר מכן למד גם לתואר שני במשפטים. בשנת 1942 הצטרף לקונגרס הלאומי האפריקני (ANC).

במסגרת פעילותו בארגון היה מנדלה מעורב בפעולות מחאה שקטה נגד חוקי ההפרדה הגזעית – האפרטהייד: מדיניות של הפרדה גזעית בין שחורים ללבנים, שהייתה נהוגה בדרום אפריקה בין השנים 1948 ל־1994.

בשנת 1952 הקים מנדלה עם חברו אוליבר טמבו משרד עורכי דין ביוהנסבורג, שהיה ייחודי בכך שסיפק סיוע משפטי לשחורים.

בראשית שנות השישים תמך מנדלה בקולות שקראו לקונגרס הלאומי האפריקני לעבור לפעולות התנגדות צבאיות ולנקוט פעולות טרור לאות מחאה נגד משטר האפרטהייד.

בשנת 1963 נשפט עם פעילים נוספים בארגון ונידון למאסר עולם. בסך הכול היה מנדלה 27 שנים במאסר בבתי כלא שונים.

ב־11 בפברואר 1990 שוחרר מנדלה מהכלא. על צו שחרורו חתם פרדריק וילם דה־קלרק, נשיא דרום־אפריקה דאז. דה-קלרק גם הסיר את המגבלות שהוטלו על פעילות הקונגרס הלאומי האפריקני עד לאותה השנה.

בשנת 1991 נבחר מנדלה לנשיא הקונגרס הלאומי האפריקני ופעל עם דה־קלרק לפירוק משטר האפרטהייד. על מאמציהם המשותפים קיבלו השניים את פרס נובל לשלום בשנת 1993.

בעשרה במאי 1994 נבחר נלסון מנדלה לנשיא דרום־אפריקה בבחירות הדמוקרטיות הראשונות שהתקיימו במדינה אי־פעם.

הוא כיהן כנשיא חמש שנים עד לשנת 1999, ופעל לייצוב המדינה לאחר פירוק משטר האפרטהייד ולהעברת השלטון למסגרת דמוקרטית, שאפשרה את השתתפותם של אזרחי המדינה השחורים בחיים הפוליטיים.

לאחר פרישתו מתפקיד הנשיא פעל מנדלה רבות להקמת בתי ספר ומרפאות, ולהשכנת שלום ברחבי דרום־אפריקה. בשנת 2004 הודיע על פרישתו מהחיים הציבוריים.

בשנת 2013 חלה הידרדרות במצבו הרפואי של מנדלה ובסוף חודש יוני אושפז בשל זיהום בריאותיו.

ב-5 בדצמבר 2013 נפטר נלסון (רוליהאלה) מנדלה והוא בן 95 שנים. מנהיגים ממדינות ברחבי העולם ספדו לו וציינו את התפקיד החשוב שמילא בהשגת שוויון זכויות לאזרחיה השחורים של דרום-אפריקה ותרומתו לשמירה על זכויות האדם בעולם.

סטנלי פישר

פרופסור סטנלי פישר הוא מחשובי הכלכלנים בימינו. בשנת 2005 עלה פישר לישראל ומאז הוא מכהן בתפקיד נגיד בנק ישראל.

פישר למד כלכלה באנגליה ובארה"ב, ובתור פרופסור לכלכלה לימד באוניברסיטאות רבות, ביניהן האוניברסיטה העברית בירושלים.

עיירת פיתוח

ערי הפיתוח הם יישובים עירוניים שהוקמו בראשית שנות המדינה. מטרת העיירות היה לקלוט עלייה וליישב אנשים במקומות שבהם האוכלוסייה היהודית הייתה דלילה . היישובים האלה הוקמו בקרבת קיבוצים ומושבים אחרים ונועדו לספק להם שירותים כמו שירותי בריאות, בתי ספר, חנויות ועוד.
ברבות מערי הפיתוח היה מספר גדול מאוד של עולים חדשים. בגלל קשיי הקליטה של העולים והמרחק שלהם ממרכז הארץ הם התקשו למצוא פרנסה. כתוצאה מכך, נוצרו תנאים כלכליים וחברתיים קשה בעיירות הפיתוח ותחושה קשה שהמדינה מזניחה את תושביה.

פיגועי 11 בספטמבר

תשעה עשר טרוריסטים מהארגון המוסלמי אל-קאעידה בהנהגת אוסמה בן-לאדן, חטפו ארבעה מטוסי נוסעים. החוטפים השתלטו על המטוסים וכיוונו שניים מהם להתרסק אל תוך מגדלי התאומים. נוסף על כך, ריסקו החוטפים מטוס אל תוך בניין הפנטגון. אלפי אנשים מצאו את מותם בפיגועים אלו.

פסגת קמפ-דיוויד

ביולי 2000 יצא ראש הממשלה, אהוד ברק, למשא ומתן עם יושב ראש הרשות הפלשתינית  יאסר ערפאת, בקמפ דיוויד שבארה"ב. המשא ומתן התנהל בתיווכו של נשיא ארצות הברית, ביל קלינטון.
במהלך המשא ומתן הסכים אהוד ברק להקמתה של מדינה פלשתינית על רוב רובם של שטחי רצועת עזה, שומרון ויהודה. הצעות הוויתורים כללו גם שליטה פלשתינית בירושלים המזרחית ובהר הבית.
בתמורה דרש ברק ויתור על זכות השיבה ועל כל תביעה פלשתינית נוספת והכרזה פלשתינית על קץ הסכסוך.
הנושאים העקרוניים ביותר שנידונו במשא ומתן בקמפ דיוויד היו הנושאים הבאים:

  • בעיית הפליטים – בכללה בעיית זכות השיבה של הפליטים ומשפחותיהם למקומות בתחומי ישראל והרשות.
  • סוגיית ירושלים - סוגיית שייכותה של העיר ירושלים והאתרים הקדושים לדתות השונות.
  • חלוקת השטח - בין המדינות ושאלת הרצף הטריטוריאלי.
  • בעיית המים - אלו מקורות מים יעברו לרשות הפלשתינית
  • הצבא הפלשתיני – צבא או משטרה, ואלו כלי נשק יותר לפלשתינאים להחזיק

פרשת דרייפוס

ב- 1894 האשימה ממשלת צרפת את סרן אלפרד דרייפוס בבגידה במולדת. דרייפוס הורשע (נקבע שהוא אשם) ונשלח למאסר עולם ב"אי השדים". הרשיעו אותו ואסרו אותו אף על פי שלא היו הוכחות נגדו.
האנטישמים [שונאי-היהודים] בצרפת ניצלו את הרשעתו של דרייפוס כדי להאשים את כל היהודים בבגידה, ואמרו שהיהודים נאמנים לדתם ולא למולדתם, צרפת. היו שחשבו אחרת, למשל הסופר הצרפתי, אמיל זולא. זולא פרסם בעיתון מכתב גלוי לנשיא צרפת תחת הכותרת "אני מאשים!", ובו קבע שדרייפוס מואשם על לא עוול בכפו (בלי שעשה שום פשע), רק משום שהוא יהודי.
פרשת דרייפוס הייתה הוכחה שהאנטישמיות לא נעלמה. כתוצאה מפרשה זו יהודים רבים הגיעו למסקנה שהיהודים מכל המדינות צריכים להתאחד ולמצוא לעצמם בית משלהם.

למידע נוסף על אלפרד דרייפוס מתוך אתר הסוכנות היהודית.

פת"ח

הפת"ח הוא תנועה פלשתינית פוליטית וצבאית. שמה נגזר מראשי התיבות (בהיפוך) של "התנועה לשחרור פלשתין" - ח'רכת אל-תחריר אל פלשתיני.
התנועה נוסדה על ידי פעילות בארגון הסטודנטים הפלשתינים בקהיר. מנהיגם היה יאסר ערפאת. אבו מאזן, מבכירי הרשות הפלשתינית, היה אף הוא מקבוצת המייסדים.
מראשיתה, התנועה האמינה שיש להיאבק בישראל במאבק אלים.
הפעולה הראשונה של הפת"ח הייתה ניסיון לפגוע במפעל המים של ישראל, המוביל הארצי. פעולה זו נכשלה אבל יום השנה לפעולה נקבע כיום ייסודו הרשמי של הארגון.
בשנות הששים התאחדו ארגונים פלשתיניים אחדים והקימו את אש"ף . הפת"ח היה הארגון החזק ביותר באש"ף מאז שהוקם ומנהיג הפת"ח, יאסר ערפאת התמנה ליו"ר אש"ף כולו.
מאז הקמתו עמד הפת"ח מאחורי פעולות טרור רבות נגד מדינת ישראל כגון: פיצוצים במקומות ציבוריים, פיצוץ אוטובוסים וחטיפת מטוסים.

צמחים מוגנים

צמחי בר שאסור, על פי החוק, לקטוף אותם. צמחים מוגנים הם בדרך כלל צמחים נדירים שיש סכנה שייכחדו. 

צמחי בר

ריבית

בדרך כלל, כשאתם מלווים לחבר עשרה שקלים, אחרי כמה ימים הוא מחזיר לכם את אותם עשרה שקלים. סכום ההלוואה המקורי – עשרה שקלים– נקרא קֶרֶן.

אבל, כשמדובר בבנקים או בחברות עסקיות, מקובל להחזיר למַלְווֶה את הקרן בתוספת סכום נוסף.

לסכום שהתווסף לקרן, כלומר לסכום ההלוואה המקורי, קוראים רִיבִּית.

הריבית מפצה את הבנק או החברה על התקופה שבה לא יכלו להשתמש בכסף וכן על הסיכון שמא הלוֹוֶה לא יחזיר את סכום ההלוואה המקורית.

במקרים אחרים, הבנק הוא זה שמשלם ריבית ללקוחות: כאשר אנחנו, לקוחות הבנק, מפקידים את כספנו בחיסכון בבנק לתקופה כלשהי ולא משתמשים בו, הבנק משלם לנו ריבית.

הריבית מבטיחה לחוסכים שבתום תקופת החיסכון יחזיר להם הבנק סכום כסף גדול יותר מהסכום שהפקידו במקור.

כך הבנק מעודד אנשים פרטיים להמשיך ולהפקיד את הכסף שחסכו בבנק. הבנק משתמש בכסף שהחוסכים מפקידים אצלו כדי להלוות כסף לאנשים המבקשים הלוואה.

ברוב המקרים, הריבית שלקוחות הבנק משלמים על הלוואה גבוהה יותר מהריבית שהם מקבלים על הפקדת כסף בחיסכון בבנק.

ריבית היא סכום המתווסף להלוואה שניתנה במקור
ריבית היא סכום המתווסף להלוואה שניתנה במקור

ישנם שני סוגי ריבית:

1) ריבית מוֺנִיטָרִית: הריבית שהבנקים המסחריים והחברות העסקיות במשק פועלים לפיה. בנק ישראל קובע את גובה הריבית הזאת, ועל פיה הוא מלווה כסף לבנקים המסחריים או לווה מהם כסף.

2) ריבית פְּרַיִים: הריבית בעסקאות פרטיות, כלומר, כשאנשים פרטיים פונים לבנקים המסחריים בבקשה לקבל הלוואה או להפקיד כסף. ריבית הפריים מחושבת על בסיס הריבית המוניטרית, בתוספת של 1.5%. לדוגמה, אם שיעור הריבית המוניטרית הוא 3%, ריבית הפריים תהיה 4.5%.

בנק ישראל משפיע על הפעילות הכלכלית במדינה באמצעות קביעת גובה הריבית. ריבית נמוכה מעודדת חברות עסקיות ואנשים פרטיים לקחת הלוואות (לדוגמה, חברה שרוצה להקים מפעל חדש או זוג צעיר שרוצה לרכוש דירה), וריבית גבוהה עלולה לגרום להם להימנע מכך.

רוצים לדעת עוד על כלכלה? היכנסו לכתבה "מה זה כסף?"

 

ריכוזיות

ריכוזיות היא מושג בכלכלה המתאר מצב שבו בשוק מסוים כגון שוק הסלולר, הבנקים, אספקת החשמל, אספקת המים וכדומה, יש מספר קטן של חברות שמשווקות מוצרים, והן יכולות להכתיב את מחירי המוצרים שלהן במדינה מסוימת או בתחום מסוים ברחבי העולם.

מדינת ישראל היא מדינה קטנה יחסית, הן מבחינת מספר התושבים שבה והן מבחינת גודל השטח שלה. באופן טבעי, במדינה קטנה יש חברה אחת או מספר קטן של חברות ששולטות בשוק מסוים. מצב שבו חברה אחת שולטת בשוק נקרא מונופול. מצב שבו שתי חברות שולטות בשוק נקרא דואופול. מצב שבו מספר מועט של חברות שולטות בשוק נקרא אוליגופול.

במקרים רבים, שוק ריכוזי או מונופוליסטי גורר חוסר תחרות בין החברות. חוסר התחרות גורם לכמה דברים: כאשר אין תחרות בין החברות, לדוגמה, בשוק הסלולר, המחיר לצרכן גבוה והשירות פחות יעיל. במקרים כאלו, יש הטוענים שעל המדינה להתערב ולכפות תחרות בשוק, כדי להוזיל את המוצרים או לייעל את השירות לאזרחי המדינה.

פתיחת שוק הסלולר לתחרות שהוביל משרד התקשורת בשנת 2011 היא דוגמה לניסיון להילחם בריכוזיות במשק על ידי ביזור שוק הסלולר. בעקבות זאת אכן הוזלו מחירי השימוש בסלולר לצרכנים במדינה.

כמו כן, בעקבות המחאה החברתית, שהתרכזה גם ביוקר המחיה הגבוה בישראל, הקימה הממשלה את ועדת הריכוזיות. הוועדה הגישה המלצות כיצד להילחם בריכוזיות בתחומים רבים במדינת ישראל, וכך להקטין את יוקר המחיה.

רמדאן

סיום היום בצום הרמדאן  ובו מוגשת סעודת האִפטאר.


רמדאן (رَمَضَان) הוא החודש התשיעי בלוח השנה המוסלמי, הנקרא הלוח ההיג'רי. הלוח המוסלמי אינו חופף ללוח השנה העברי או ללוח הנוצרי, מכיוון שהוא מתבסס על מחזור הירח, כלומר על ספירת ההקפות של הירח את כדור הארץ. לוח השנה המוסלמי מורכב מ־12 מחזורי ירח, או חודשים, שהם 354–355 יום (לעומת 365 ימים בשנה על פי הלוח הנוצרי). מסיבה זו בכל שנה חודש הרמדאן מתחיל כעשרה ימים קודם למועד שבו החל בשנה הקודמת (לעומת הלוח הנוצרי).

תחילת חודש הרמדאן מוכרזת לאחר שלפחות שלושה עדים צפו במולד הירח החדש, כשלושים יום לאחר תחילת חודש שעבאן – החודש השמיני בלוח השנה ההיג'רי.

הרמדאן הוא חודש קדוש באסלאם, מכיוון שעל פי האמונה בחודש זה נמסר הקוראן למוחמד מידי המלאך גבריאל. במהלך חודש הרמדאן מציינים גם את לילת אל ק'דר, ביום העשרים ושבעה בחודש, המועד שבו התגלה המלאך גבריאל למוחמד.

המסורת המוסלמית מספרת כי מוחמד צם מהזריחה ועד השקיעה בזמן שקיבל את פסוקי הקוראן, ולכן נוהגים המוסלמים לצום במהלך כל החודש בכל שעות היום, כמו מוחמד – מהזריחה ועד השקיעה. בסוף כל יום שוברים את הצום בסעודה חגיגית הנקראת אפטאר.

הצום הוא אחד מעיקרי האמונה באסלאם והוא משמש לכמה מטרות, ביניהן: טיהור הנפש ממחשבות רעות, השגת משמעת עצמית וריסון, הזדהות עם סבלם של אחרים והשגת חסדו של האל. על פי האמונה המוסלמית, הצום אינו רק הימנעות מאוכל ומשתייה – אלא גם, ובעיקר, הימנעות ממחשבות רעות וממעשים רעים.

בסיום הרמדאן המוסלמים חוגגים את חג שבירת הצום, המכונה עיד אל־פיטר. החג נמשך שלושה ימים, ובמהלכם נהוג לבקר חברים וקרובי משפחה ולהעניק להם מתנות, ללבוש בגדים חגיגיים, לאכול מאכלים מתוקים, לתת צדקה לנזקקים ולעלות לקבריהם של בני משפחה שנפטרו.

רמטכ"ל

רמטכ"ל – ראשי תיבות: ראש המטה הכללי. המטה הכללי הוא הפיקוד הגבוה והבכיר ביותר של צה"ל: צבא ההגנה לישראל. הרמטכ"ל מתמנה מבין אלופי הצבא ומקבל את הדרגה הגבוהה ביותר – רב-אלוף. הרמטכ"ל מתמנה על ידי הממשלה בהמלצת שר הביטחון. תקופת הכהונה של הרמטכ"ל היא שלוש שנים, עם אפשרות להארכה בשנה נוספת.

רצועת עזה

רצועת עזה היא רצועה צרה דרומית לאשקלון. מדרום גובלת רצועת עזה במצרים ובצפון ובמזרח בישראל. ממערב לרצועת עזה נמצא הים התיכון.
רצועת עזה היא אחד האזורים הצפופים ביותר בעולם. רוב תושבי עזה חיים בתנאי עוני ומחסור. רוב הרצועה מכוסה בדיונות העיר הראשית ברצועה היא העיר עזה. ערים נוספות ברצועה הם ח'אן יונס, רפיח, דיר אל בלאח ובית חאנון.
תושבי רצועת עזה הם ערבים פלשתינאים. לטענתם, רצועת עזה היא חלק בלתי נפרד מפלשתין.

רצח יצחק רבין

ב-4 נובמבר 1995 התקיימה עצרת בכיכר מלכי ישראל תחת הקריאה "כן לשלום - לא לאלימות".  בעצרת נאם ראש הממשלה, יצחק רבין, בתום העצרת ירד רבין בגרם המדרגות, באותו זמן ארב לו הרוצח יגאל עמיר וירה בו שלוש יריות מטווח קצר.

 

רשות מקומית

רשות מקומית היא גוף שלטוני המנהל יישוב כלשהו או קבוצה של יישובים. רשות מקומית יכולה להיות מוגדרת עיר, מועצה מקומית או מועצה אזורית. במדינת ישראל יש גם שתי רשויות מקומיות המוגדרות מועצות תעשייתיות (מגדל-תפן בצפון, ורמת-חובב בדרום), והן אחראיות רק על אזורי תעשייה ופיתוח ולא על יישובים. את הרשות מנהל ראש הרשות, ולצדו פועלת מועצה המשמשת כגוף מחוקק. 

ראש הרשות הוא כמו "ראש ממשלה קטן" – הוא מנהל את הרשות ונושא באחריות לנעשה בה. מועצת הרשות המקומית, כמו הכנסת, מורכבת מנציגי ציבור שבחרו התושבים. המועצה אחראית על קביעת חוקי עזר ותקנות, על קביעת תקציב הרשות ועל בקרת הפעילות של ראש הרשות, ממש כמו היחסים בין הכנסת לבין ראש הממשלה. 

מצד אחד הרשות מייצגת את התושבים מול השלטון המרכזי, כלומר, הממשלה, ומצד אחר היא משמשת כנציגתה של הממשלה מול התושבים עצמם. 

הרשות המקומית אחראית לכמה תחומים: נושאי תכנון ותשתיות (למשל, איפה יוקמו פארקים ציבוריים, כמה מקומות חניה יהיו בכל רחוב) וכן נושאי רווחה, חינוך ותרבות. הסמכות של הרשות המקומית בחלק מהתחומים האלה מוגבלת בהיקפה, מכיוון שיש חפיפה מסוימת בין התפקיד שלה לבין תפקיד המדינה.

את ראש הרשות ואת חברי המועצה בוחרים התושבים המתגוררים בתחום שיפוט שקבעה המדינה. אחת לחמש שנים מתקיימות בחירות לרשויות המקומיות, ובהן התושבים מצביעים בשני פתקים: פתק אחד לראש הרשות ופתק אחד למועצת הרשות. 

בשנת 2013 נספרו 256 רשויות מקומיות במדינת ישראל. הבחירות לרשויות המקומיות מתקיימות בנפרד במועצות האזוריות ובמועצות המקומיות והעיריות. 

תוכלו ללמוד עוד על הרשויות המקומיות בישראל ועל הליך הבחירות בהן בכתבה הזו.

שדרות

 עיר בצפון הנגב במרחק קילומטרים בודדים מרצועת עזה. שדרות הוקמה בשנת 1951 כמעברה לעולים חדשים מאירואן וכורדיסטאן. מאוחר יותר הפכה לעיירת פיתוח וקלטה עולים חדשים רבים מארצות צפון אפריקה.  בשנות התשעים הגיע גל עלייה נוסף לעיירה – והפעם עולים מברית המועצות ומאתיופיה. בשנת 1996 הוכרזה שדרות עיר. בשדרות יש כ-20,000 תושבים שמתפרנסים מענפי התעשייה ושירותים.
מראשית שנותיה סבלה שדרות משכנותה עם רצועת עזה. בשנות ה-50 חדרו כנופיות פאדאיון מהרצועה לעיירה. מאז אינתפדת אל אקצה נתונה העיר למטחי קסאמים שמשגרים ארגוני הטרור הפלשתיניים ברצועת עזה. ממתחי הטילים נהרגו תושבים, נפצעו רבים ונזק רב נגרם למבני העיר.

שונר (לינקס)

יונק יבשתי המשתייך למשפחת החתוליים.  השונר גדול וחזק מחתול הבית המוכר לכם. הוא ניזון ממכרסמים, נברנים ואפילו צבאים קטנים.
השונר מכוסה פרווה צהובה חומה ועליה כתמים. הוא ידוע באוזניו המחודדות ובציצת שיער בסנטרו, מעין זקן קצר.
שונרים ממינים שונים חיים באזורים רבים של העולם, ועל פי רוב באזורים מיוערים (שגדלים בהם עצים סבוכים). בצפון אמריקה יש אוכלוסייה גדולה של שונרים.
גם בארצנו חי מין של שונר – הקרקל. הוא ידוע באוזניו המחודדות והשחורות.
הקרקל, שלא כמו אחיו הצפוניים, חי באזורים מדבריים – מדבר יהודה לדוגמה.
השם העברי "שונר" מקורו בשפה הארמית – שונרא פירושו חתול. אתם ודאי זוכרים את השיר חד גדיא מן ההגדה של פסח, שבו אכל השונרא (החתול) את הגדי שקנה אבא בתרי זוזי.

שר''פ: שירותי רפואה פרטית

שר"פ הוא ראשי תיבות של המילים: שירות רפואה פרטי. את שירות הרפואה הפרטי מקבלים בבית חולים ציבורי תמורת תשלום.

חולה שבוחר לקבל טיפול במסגרת שר"פ יכול לבחור איזה רופא יבצע את הבדיקה, יאבחן את המחלה או ינתח אותו. את שכר הרופא משלם  המטופל, לעתים בעזרת ביטוח בריאות פרטי. חולים אחרים המאושפזים באותו בית החולים, שאינם משלמים מכיסם על הטיפול, אינם יכולים לבחור את הרופא שיטפל בהם.

לאחרונה מתנהל ויכוח אם יש לאפשר שר"פ בבתי-חולים ציבוריים (שהם חלק ממערכת הבריאות הציבורית וממומנים מכספי המסים שכלל האזרחים משלמים).

המתנגדים לשר"פ בבתי החולים הציבוריים מסבירים שהשר"פ פוגע ברפואה הציבורית, מכיוון שכאשר מטופל מקבל טיפול במסגרת שר"פ הוא תופס מקום בבית חולים שצריך לשרת את כולם. במקרים רבים מטופל בשר"פ זוכה לקבל טיפול במהירות רבה יותר, וזאת על חשבון מטופלים שאינם רוצים או אינם יכולים לשלם כסף תמורת הטיפול בהם, ולפיכך הם נאלצים לחכות לטיפול זמן רב יותר. בעצם, השר"פ יוצר מצב שמי שיכול לשלם מקבל טיפול טוב יותר ומהיר יותר.

התומכים בשר"פ טוענים שמדובר במקור הכנסה חשוב לבתי החולים. מאחר שהממשלה מקצצת בתקציב הבריאות, בתי החולים הציבוריים זקוקים למקור ההכנסה הזה, ולפיכך, למעשה, השר"פ מסייע לרפואה הציבורית. התומכים גם מציינים שאם מגבילים את הפעילות של השר"פ לשעות אחר הצהריים, אין פגיעה משמעותית ברפואה הציבורית.

מאז 2012 נאסרה הפעלת השר"פ בבתי החולים הציבוריים בישראל (כלומר, בתי החולים הממשלתיים ובבעלות שירותי בריאות כללית), והוא פועל רק בבתי-חולים פרטיים כמו הדסה בירושלים.

בשנת 2013, הוקמה ועדת גרמן (ועדה בראשות שרת הבריאות יעל גרמן ממפלגת יש עתיד. שמה הרשמי של הוועדה הוא: "הוועדה המייעצת לחיזוק מערכת הבריאות הציבורית"), שעיקר תפקידה  לגבש המלצות בנוגע לנושא השר"פ בבתי החולים.

חדשות הילדים |  גלגלון |  קהילות גלים |  גלים כיף! |  מורים |  כניסת משתמשים |  הרשמה |  מפת האתר
הדרכה למורים |  סרטוני הדרכה |  אתר לדוגמה |  על אודות האתר |  צרו קשר |  רשימת תפוצה  |  נגישות | 

כל הזכויות שמורות © עמותת סנונית (ראו תנאי שימוש)  |  האתר פועל ברשיון