גלים أمواج חדשות
כניסה
דף ראשי > חדשות מהעבר > יומנה של אנה פרנק פורסם: 24/9/2008

יומנה של אנה פרנק

דמיינו לעצמכם מצב שבו הייתם צריכים להסתתר בבית אחד במשך שנתיים שלמות, לפעמים בשקט מוחלט, לפעמים בצפיפות וברעב. כך חייתה אנה פרנק, נערה יהודייה מהולנד, שבימי השואה התחבאה יחד עם משפחתה מפני הנאצים. החודש לפני 64 שנה נשלחו אנה ומשפחתה למחנה ההשמדה אושוויץ

בול שיצא בגרמניה לזכרה 
של אנה פרנק
בול שיצא בגרמניה לזכרה
של אנה פרנק

סיפורה של אנה פרנק מוכר בכל העולם בשל היומן האישי שכתבה, שהתפרסם לאחר המלחמה. הסיפור של אנה פרנק הצליח לרגש אנשים בכל העולם דווקא בגלל פשטותו. היא ממחישה בצורה אנושית מאוד את סבלה של ילדה בשואה, אך בעיקר את מהלך חייה. את הכעסים, העצב והפחד שלה, אבל גם את התקווה והשמחה שהיא מוצאת בדברים קטנים.

באופן טבעי, הפחד מפני הנאצים תופס מקום נכבד ביומן, אך קטעים רבים ממנו עוסקים בבעיות ובהתלבטויות שמעסיקים גם ילדים בימינו, יותר משישים שנה אחר כך: לימודים, אהבה, חברות, יחסים עם ההורים ועוד. ביומן שכתבה מתכתבת אנה עם חברה דמיונית בשם קיטי, שלה היא מגלה את כל צפונות לבה. כך למשל מספרת אנה לקיטי כי היא מצטערת שספר האלגברה שלה, שנרטב ממים, לא נהרס לחלוטין: "הלוואי שהיה נופל לתוך האגרטל. מעולם לא שנאתי ספר כפי שאני שונאת את הספר הזה".

יחד עם משפחת פרנק הסתתרה גם משפחת ואן דאן. בתחילה התייחסה אנה בקרירות לבנם פטר, אך עם הזמן התקרבו השניים: "אני יודעת שאת חושבת עכשיו על פטר, נכון קיט? העניין הוא שפטר אוהב אותי לא כמאוהב אלא כידיד...".

לכל ילד יש לפעמים מריבות עם הוריו, וגם אנה במחבוא כותבת על כך: "היום היה לי עם אמא מה שנקרא 'דין ודברים'... אוף, ברגעים כאלה אני ממש לא יכולה לסבול את אמא, וגם בשבילה אני אדם זר, רואים את זה...".

אנה פרנק נולדה בשנת 1929 בעיר פרנקפורט מיין שבגרמניה, לבני הזוג אדית ואוטו ולאחותה מרגוט. בשנת 1933, בעקבות עליית הנאצים לשלטון בגרמניה עברה משפחת פרנק להולנד. בשנת 1942 קיבלה המשפחה הודעה מהאס.אס על כך שהאב אוטו עומד להישלח למחנה עבודה. בשל כך עברה המשפחה להתגורר בדירת מסתור שהכין האב מבעוד מועד, באגף נסתר של הבניין שבו עבד. הכניסה היתה מוסתרת מאחורי ארון ספרים שסבב על ציר. את החלונות צבעו והאפילו על פי פקודת הגרמנים (במקור נועד הדבר כדי להקשות על מטוסי אויב), מה שסייע לבני המשפחה להסתתר.

החיים בדירת המסתור היו קשים. המשפחה התקיימה מאוכל שהבריחו להם ידידים אל המחבוא, אך לא תמיד היה די מזון, ובני המשפחה היו צריכים לשמור על שקט מוחלט בזמן ששהו אנשים בחלקו השני של הבית. נוסף לתנאים הפיזיים הקשים, גם הצפיפות והעדר הפרטיות השפיעו רבות על מצבם של המסתתרים. במקומות רבים ביומן מזכירה אנה מריבות בין דיירי המחבוא. תארו לעצמכם, לחיות במשך כשנתיים עם אותם אנשים בצפיפות, בלי שום אפשרות להתרחק או להתאוורר. "הבית כולו מהדהד ברעמי מריבה", כתבה אנה, "כולם זועמים... אווירה מלבבת, לא? שוב הופנתה כל תשומת הלב לרשימת החטאים הידועה של אנה".

ביומנה כתבה פרנק על רצונה לכתוב אחרי המלחמה ספר על המחבוא. לספר היא תיכננה לקרוא "הבית האחורי".

 

באמצע שנת 1944 פרצה המשטרה הנאצית למחבוא, ושמונת הדיירים שבו נשלחו למחנה ההשמדה אושוויץ. אדית, אמה של אנה, מתה שם כעבור כמה חודשים. אנה ואחותה מרגוט נשלחו למחנה ברגן בלזן, שם מתו ממחלת הטיפוס בתחילת שנת 1945. מתוך כל מי שהסתתרו בדירה שרד רק אביה של אנה, אוטו.

אחרי המלחמה שב אוטו פרנק להולנד. היומן נמצא על ידי ידידי המשפחה והועבר לאוטו, שפירסם אותו כשנתיים לאחר תום המלחמה. מאז תורגם היומן ליותר משישים שפות, וכיום הוא נחשב לאחד הסמלים הידועים ביותר של השואה.

הידעת?

קטעים מיומנה של אנה פרנק שולבו בסידור התפילה של הקהילה היהודית-רפורמית בהולנד, שמשפחת פרנק היתה מחבריה.

מאת שירה צרי    פורסם: 24/9/2008

úâåáåú ìëúáä
אנה הגיבורה (שלו , אופקים 23.04.2017)
אנה מאוד אהבתי את היומן שלך ומאוד הסתקרנתי
אנה (עלמה , אופקים 24.07.2016)
אנה הייתה ממש מסכנה אני לא הייתי שורדת אפילו דקה הלוואי שהשואה לא הייתה קיימת מתו שישה מיליון איש בינהים 1000 ילדים
אנה פרנק (אגם ולארה 02.05.2016)
אנחנו קראנו את הסיפור מאוד התרשמנו מזה שאנה שרדה את חייה אביה נשאר בחיים ולעומת זאת הוא מצא את היומן האישי שלה ופירסם אותו אנחנו מאוד גאות בכל המשפחה שלה ובמיוחד בה. באהבה ענקית לארה ואגם
חדשות הילדים |  כניסת משתמשים |  הרשמה |  הדרכה למורים |  אתר לדוגמה |  על אודות האתר |  צרו קשר |  נגישות

כל הזכויות שמורות © עמותת סנונית (ראו תנאי שימוש)  |  האתר פועל ברשיון