(sxc)

האם אפשר ללמוד ללא בית ספר, מורים, לוח, כיתה, ספרי לימוד ומבחנים? מתברר שכן, ושאפילו ניתן להפיק מכך סיפוק והנאה. מאות ילדים בישראל לומדים בבית. אם אתם מתפלאים (ואולי קצת מקנאים), דעו שאתם לא היחידים. מחנכים, מורים והורים רבים מרימים גבה למשמע הרעיון הזה, אך מדובר בעובדה קיימת. יש מקרים שבהם חלומם של רבים לקום בכל בוקר ולהישאר ללמוד בבית מתגשם, ולעתים קרובות אפילו בהצלחה.

מה קורה עם תוכנית הלימודים
ההחלטה ללמוד וללמד בבית, שהיתה בעבר נחלתם של "משוגעים לרעיון", מתפשטת בהדרגה. בכל שנה נשארים יותר ויותר ילדים בביתם ולומדים בו, מתוך אמונה שאת ההשכלה הטובה ניתן לרכוש בבית, ולא בין כותלי בבית הספר. ההורים מחליפים את המורים, והם אלו שמלמדים את ילדיהם את הנושאים השונים.

בכמה מהבתים הללו ניתן למצוא ספרים, חוברות למידה, סדר יום מובנה ותוכנית לימודים מסודרת המאושרת על ידי משרד החינוך, אך לא מעט מההורים שדוגלים בשיטת הלימוד הביתית סבורים שאין צורך כלל בתוכנית לימודים מסודרת, משום שניתן ללמוד כל נושא באופן "טבעי". לטענתם, כמו שאין צורך ללמד את ילדים ללכת או לרוץ, כך אין צורך ללמד קריאה, כתיבה או חשבון. משום שאין לחץ, מבחנים או שיעורי בית, הילדים אינם שונאים את הלימודים. דוגמה מוצלחת לחינוך מהבית ללא כפייה הוא המקרה של תומס אדיסון, ממציא הנורה החשמלית, שהיה תלמיד גרוע עד שפרש מבית הספר ועבר ללמוד עם הוריו בבית. כידוע, בסופו של דבר התגלה אדיסון כגאון והמציא את אחת ההמצאות החשובות בהיסטוריה, כמו גם המצאות רבות נוספות.

חוק חינוך – חובה וגם זכות
בימינו מובן מאליו שכל ילדה וילד חייבים ללכת לגן ולבית הספר. אך לא תמיד היה זה כך. בעבר, חינוך והשכלה היו נחלתם של אנשי המעמד הגבוה בלבד. לצערנו, במקומות רבים ברחבי העולם המצב העגום הזה עדיין קיים. ילדים עניים נחלצים לעזור בפרנסת המשפחה, והם נאלצים לצאת לעבוד בגיל צעיר מאוד במקום ללמוד. גם בישראל ישנם מקומות שבהם זה עדיין כך.

חוק חינוך חובה הוא אחד החוקים הראשונים שנחקקו בכנסת, מיד לאחר הקמת המדינה. לפי החוק, המדינה מחויבת לספק לכל ילדה וילד מקום במוסד חינוכי – גן או בית ספר. על פי חוק זה, הלימודים אינם כרוכים בתשלום כלשהו. עוד קובע החוק שעל ההורים חלה האחריות לשלוח את ילדיהם ללמוד במסגרות חינוך מתאימות, והורה שאינו דואג למלא חובתו זו צפוי להיענש בעונש כבד – קנס או מאסר. חוק חינוך חובה עולה למדינת ישראל כסף רב, והוא נחקק למרות המצב הכלכלי הרעוע שבו שרתה מדינת ישראל בתחילת דרכה, בשל ההבנה כי החינוך חשוב לעתידם של הילדים ולעתידה של המדינה כולה.

חוק חינוך חובה אינו קיים רק בישראל, אלא ברוב המדינות המפותחות. משך הלימודים שונה ממדינה למדינה. יש מדינות שבהן מחייב החוק את ההורים לשלוח את ילדיהם לבתי הספר היסודיים, אך לא לתיכון. במדינת ישראל החוק קובע כי חינוך חובה חינם יוחל על כל הילדים במדינה החל מגן חובה ועד סיום כיתה י'.

הורים המעוניינים לחנך את ילדיהם בבית צריכים לקבל אישור מיוחד ממשרד החינוך.

לכל מטבע שני צדדים
לכל שיטה יש את היתרונות והחסרונות שלה. מצד אחד, באמת נשמע כאילו כיף ונעים להישאר כל היום בפיג'מה וללמוד בלי לחץ של מטלות, שיעורי בית או מבחנים. אך האם זה באמת כל כך נעים כשאמא או אבא הם המורים, והחברים היחידים הם האחים והאחיות? האם כדאי לוותר על טיולים, על ערבי כיתה ועל המפגשים החברתיים בהפסקות? נכון שאין צורך להמציא תירוצים מדוע לא הצלחנו להכין שיעורים, אך מצד שני גם תירוצים כמו "שכחתי את המחברת בבית/בכיתה" יופרכו בקלות.

לבית הספר הולכים לא רק כדי ללמוד ולרכוש השכלה. פסיכולוגים, מחנכים והורים רבים מתנגדים לשיטת הלימוד מהבית, בטענה שילדים נשלחים לבית הספר לא רק כדי ללמוד, אלא גם כדי לרכוש חברים וללמוד כיצד להתנהג בחברה. בנוסף, בבית הספר לומדים לקבל אחריות, לעמוד בזמנים וכיוצא באלו. כמו כן, לא לכל המשפחות מתאים לנהל בית ספר קטן בין כותלי ביתן, והשיטה הזו גם דורשת מחיר לא פשוט מההורים – הרי לפחות אחד מהם צריך להישאר מדי יום עם הילדים.

אז מה דעתכם? מה אתם הייתם אתם מעדיפים?