(sxc)

גוף
יעל בת השתים עשרה מספרת:

"מאז שהתחילו הקסאמים יש במתנ"ס חוג מחול, עם אורית המורה לריקוד. פעם בשבוע היא מגיעה מאשקלון לשדרות. אנחנו לובשות חצאיות צבעוניות, הטייפ מתחיל לנגן ואנחנו מתחילות לרקוד. כל הגוף זז ואני שוכחת לשעה את הקסאמים, את הצבע האדום ואת הפחד... פעם היתה אזעקה באמצע החוג ולא הפסקנו לרקוד. אבל לא נורא, כי החוג הוא במקלט."

גוף - הריקוד עוזר ליעל להתמודד עם המתח והפחד.
אחת הדרכים להתגבר על מתח ופחד היא לעשות ספורט, לרקוד, לרוץ, לעשות הרפיה או להתרחץ באמבטיה חמימה – כל פעילות גופנית שמרגיעה אותנו.

בכלל, ההרפיה היא דרך טובה להתגבר על מתחים, לא רק כשיש אזעקה: למשל לפני בחינה או לפני זריקה. תוכלו לתרגל הרפיה בעזרת סרטון ההנחיה המופיע באתר.

שכל
אסף בן האחת עשרה מאשקלון מספר מה עוזר לו להתמודד בשעת חירום:

"לפני כמה שבועות הגיעה לבית הספר שלנו חיילת שהעבירה לנו שבוע העשרה של הרצאות ופעילויות בנושא: מה עושים במצבי חירום. כשאני שומע את האזעקה אני פועל לפי מה שלימדו אותי: אם אני בשטח פתוח אני נצמד לקיר הצפוני, אם אני באזור בנוי אני נכנס לאחד הבניינים, ואם אני בכיתה אני נכנס מתחת לשולחן. כמובן שאם יש מקלט בסביבה מומלץ להיכנס אליו."

שכל - לאסף חשוב לדעת מה עליו לעשות במצב חירום ולפעול לפי המידע. זה עוזר לו להתגבר. ילדים רבים אוספים מידע על המצב, בודקים ומוצאים מה אפשר לעשות, בונים תוכנית פעילות, מתארגנים, עושים רשימה של דברים שצריך לעשות – וזה עוזר.

אם גם אתם רוצים לדעת יותר על המצב תוכלו להיעזר בדף השאלות והתשובות באתר, וגם להציג שאלות חדשות.

רגש
עדי כהן מכיתה ג' בשדרות מספרת על מה שעוזר לה להתמודד בשעת הפגזה:

"יש מורה שבזמן המטחים יושבת ומדברת איתנו. היא מציעה לכל מי שרוצה לתאר מה עובר עליה, או לספר על משהו שאירע לה בזמן הקסאמים. בבית הספר יש גם חדר המכונה "חדר שלווה". זהו מקום שאפשר לשבת שם עם הפסיכולוגית ולדבר על מה שקרה, ועל מה שאנחנו מרגישים."

רגש- השיחה על הרגשות עוזרת לעדי בשעות הקשות. ילדים רבים מתחזקים בעזרת הבעת הרגשות. מספרים על הרגשות למישהו שאפשר לדבר איתו (חבר, הורה או מורה), יוצרים יצירה המביעה את הרגשות: מציירים וכותבים שיר או סיפור, ולפעמים בוכים או מתחבקים.

אסתר כתבה שיר על הפחד ועל הדרך להתמודד איתו:

רוח מלחמה

רוח מלחמה את העיר כיסתה,
מלחמה רעה את האנשים מפחידה.
רוח מלחמה את העיר כיסתה
ואותי היא מפחידה.

בכל יום שבא אמרתי לאימא: "אני פוחד."
והיא אמרה: "לך תשחק בצעצוע שאתה אוהב."
שיחקתי בצעצוע שאני אוהב,
אבל הפחד נשאר
הפחד לא עבר.

אמרתי לאבא: "אני פוחד."
והוא אמר: "לך תראה טלוויזיה ותשחק במחשב."
שיחקתי במחשב וראיתי טלוויזיה,
אבל הפחד לא עבר
הפחד אצלי נשאר.

אמרתי לסבתא: "אני פוחד."
והיא אמרה: "אל דאגה, ספר לי הכול,
מילה אחר מילה."
סיפרתי לסבתא את מה שהיה,
והפחד לא נשאר
הפחד עבר.

מערכת אמונות
מירה בת השבע משדרות מספרת:

"בבית שלנו המרחב המוגן נמצא בפינת האוכל. כשאני שומעת את "הצבע האדום" אני רצה לשם, יושבת על השטיח, עוצמת את העיניים, שמה ידיים על האוזניים ומתפללת את "שיר המעלות" (אחד המזמורים הידועים בספר תהילים שאומרים אותו בשעת צרה). התפילה עוזרת שהקסאם לא ייפול קרוב אלינו."

מערכת אמונות - מירה נעזרת בתפילה כדי להתחזק. התפילה, התקווה והאמונה בעקרונות ובערכים - כל אלה עוזרים להתגבר על הרגעים הקשים.

חברה
נעה בת השש משדרות מספרת:

"כשיש אזעקה אני קצת פוחדת. אני יושבת עם אחי הקטן יואב בממ"ד. אני מחבקת אותו ואנחנו שרים את השיר "צבע אדום, למהר למקום מוגן, למהר, למהר כי עכשיו קצת מסוכן..." ואני נרגעת."

חברה – נעה נעזרת בחברת המשפחה כדי להתגבר ולהירגע. ילדים רבים נרגעים בחברת המשפחה והחברים, וגם בעזרה לאחרים.

דמיון
דניאל בן השבע מאשקלון מספר:

"כשאני נמצא במרחב המוגן אני מבקש מאבא שיזכיר לי דברים טובים. אנחנו מתכננים מה נעשה בחופש הגדול, איך ניסע לים וללוּנה פארק, אני חושב על זה ונרגע."

דמיון – דניאל נעזר בדמיון כדי להירגע. ילדים רבים מדמיינים מצבים נעימים, קוראים ספרים, צופים בסרטים, ואפילו רואים את הצד המצחיק בדברים הקשים – וזה עוזר להתגבר.

חשוב:
הפעילות באתר אינה תחליף לטיפול נפשי. במידת הצורך, אל תהססו לפנות להתייעצות עם איש מקצוע.