ראש הממשלה לשעבר, אריאל שרון.

דמיינו לעצמכם שראש הממשלה אהוד אולמרט מתייצב מול מצלמות הטלוויזיה ומשיב לשאלות של עיתונאים בשידור ישיר. פתאום, באמצע מסיבת העיתונאים, מורֶה שופט להפסיק את השידור, ולמעשה סותם לראש הממשלה את הפה. זה נשמע דמיוני לגמרי, אבל זה קרה כאן, בישראל, בשנת 2003.

להפסיק את השידור ומיד!
הכול התחיל כשראש הממשלה אז אריאל שרון כינס מסיבת עיתונאים במהלך מערכת הבחירות. שרון ביקש להגיב על הפרסומים שלפיהם מתנהלת נגדו חקירה במשטרה בגלל קבלת שוחד. יו"ר ועדת הבחירות, האיש שאמור לשמור על טוהר הבחירות ועל ההגינות שלהן, היה שופט בית המשפט העליון, מישאל חשין. השופט חשין צפה בטלוויזיה במסיבת העיתונאים שהועברה בשידור חי בכל ערוצי הטלוויזיה.

לפתע, באמצע מסיבת העיתונאים הורה חשין לכל ערוצי הטלוויזיה להפסיק את השידור מיד. הסיבה: ראש הממשלה השתמש במסיבת העיתונאים ובשידור הטלוויזיה כדי לעשות תעמולה לעצמו ולמפלגתו. כזכור, זאת הייתה תקופת בחירות וחשין החליט שראש הממשלה מנצל את הבמה שקיבל כדי לקרוא לציבור להצביע למפלגתו – דבר שאסור לעשות על פי החוק. אמנם חשין עצר את השידור, אך בסופו של דבר ניצח שרון במערכת הבחירות בהפרש גדול והמשיך לכהן בתפקיד ראש הממשלה.

תקופת הבחירות היא תקופה רגישה. מצד אחד – הפוליטיקאים אמורים להמשיך לנהל את מערכת השלטון במדינה, מצד שני – אנשים חושבים שבתקופת הבחירות הפוליטיקאים עושים הכול רק כדי לשכנע אנשים להצביע להם.

(אוסף התצלומים הלאומי)

במערכת הבחירות הנוכחית דרשה מפלגת הליכוד מריבלין לחשוף מי עומד מאחורי המודעות שתקפו את יו"ר הליכוד בנימין נתניהו. הליכוד טען כי המודעות האנונימיות הן עבירה על חוק הבחירות. לאחר בדיקת החוק חייב השופט את מפלגת קדימה, שעמדה מאחורי המודעות, לציין בכל מודעה כי היא זו שעומדת מאחורי פרסומה.

סוגיה אחרת שהעסיקה את ועדת הבחירות היא חלוקת קמעות. קמע הוא ברכה או חפץ שיש המאמינים כי הוא מספק הגנה מפני סכנות שונות. במערכת הבחירות של שנת 1996 חילקה מפלגת ש"ס אלפי קמעות לאזרחים. לוועדת הבחירות הוגשו עתירות ובהן דרישה לעצור את חלוקת הקמעות. בשנת 2000 חוקקה הכנסת חוק האוסר על חלוקת קמעות בתור חלק מתעמולת הבחירות. החוק קובע כי דינו של מפיץ הקמעות במערכת בחירות הוא חמש שנות מאסר. מאז מונעת ועדת הבחירות חלוקת קמעות.

מיכה לינדנשטראוס, מבקר המדינה.

כדאי לנו לזכור שתקופת הבחירות היא זמן טוב לבדוק איזו מפלגה פעלה על פי ההתחייבויות שלה. איננו צריכים להאמין לכל מה שהמפלגות מספרות לנו על עצמן או על המפלגות היריבות. אנחנו יכולים לבדוק בעצמנו מה התחייבה כל מפלגה לעשות, וכיצד היא פעלה בכנסת ובממשלה.