שלום חבר הכנסת ראובן ריבלין, האם תרמת כשהיית ילד?

בוודאי שתרמתי. בהיותי ילד הייתי פעיל מאוד. בית ספר היה מרכז חיינו, לא הייתה טלוויזיה ורוב חיינו התנהלו סביב בית הספר.
חשבתי שצריך לדאוג שיהיו חוקים טובים שיאפשרו לימוד מגוון נושאים בבתי הספר. מתוך עשרים השנים שאני חבר כנסת, שמונה שנים הייתי חבר בוועדת החינוך.
 
מה דעתך על כך שהשחיתות נפוצה בממשלה ובכנסת? כיצד אפשר למנוע מצב זה?

אני חושב שבכל שלטון יש פיתויים לשחיתות. הסכנה בדמוקרטיה היא שבעלי ההון (אנשים בעלי כסף רב) יהיו קרובים למקבלי ההחלטות (חברי הכנסת). לכן, חברי הכנסת צריכים להיות אנשים שאפשר לסמוך עליהם. כדאי שהציבור בישראל לא יבחר במפלגות שהמועמדים שלהן אינם מוכרים. האם איש ציבור יכול להיות אדם שחלילה מקבל שוחד, או עובר עבֵרות? – לא.
אתם יודעים, כבר לפני אלפיים שנה אמרו חז"ל (חכמינו זכרונם לברכה), שמי שעוסק בצורכי ציבור, צריך שתהיה קופה של שרצים תלויה על גבו. כלומר, שאיש ציבור צריך שיראו מיד כל 'שרץ' (מעשה אסור) על גבו. אם תהיה שקיפות לגבי מעשיהם של אנשי הציבור, אולי תימָנע מהם האפשרות להיות מושחתים.
נדמה לי, שמאז ומעולם הייתה שחיתות ולעולם תהיה שחיתות. מה שנחוץ הוא: פיקוח של הציבור, שהציבור יאמר בצורה מפורשת: 'אנחנו לא נבחר אדם שאיננו מכירים ואנחנו מבקשים שיהיו כל מעשיו של איש הציבור ברורים ושקופים לכל אזרח בישראל.' מנהיג יכול להיות מנהיג רק אם הוא נקי כפיים.

האם אתה חושב שהיה אפשר לוותר על מבצע "עופרת יצוקה"?

לא. מדינת ישראל כבר הבליגה יותר מכל מדינה אחרת בעולם. לדוגמה, תארו לכם שאנחנו באנגליה וכל היום מפגיזים אותנו מאירלנד. ברור שבמצב כזה תושבי אנגליה יבואו למלכה ויאמרו: 'צריך להפסיק מיד את ההפגזה! אי אפשר לסבול מצב שאנחנו מאוימים מאש בלתי פוסקת ואתם מאפשרים להם להפגיז!'
לפיכך, אני חושב ששום מדינה בעולם לא הייתה מעלה בדעתה לאפשר לטרור להטריד את שדרות ואת כל היישובים ב'עוטף עזה' לאורך שמונה שנים.
לא ייתכן  שבמדינת ישראל אדם אחד (או ילד אחד) ישב לבטח בעירו ויישן שנת ישרים במיטתו, ולעומתו, אדם אחר (או ילד אחר)  יפחד כל הזמן ויטופל בבית חולים בגלל חרדה או חלילה בגלל פגיעה. "עופרת יצוקה" הוא מבצע שכל מדינה בעולם הייתה מחליטה לצאת אליו. אנחנו אחראים לכל אזרחי המדינה ותושביה ואיננו יכולים להפקיר איש מהם.

בתור יושב ראש הכנסת לשעבר, מה אתה חושב על התנהגותם של חברי הכנסת במליאה? מדוע רובם או מקצתם אינם באים למליאה?

בכנסת יש שני סוגי עבודה. הסוג האחד הוא עבודת מליאת הכנסת. חברי הכנסת מתעדכנים בדרך כלל על הדברים  הנאמרים במליאה, כדי שיוכלו להסביר לציבור על מה הוויכוח, מהן המחלוקות וכיצד יש להכריע.
הסוג האחר הוא עבודת וועדות הכנסת – עבודה קשה ותובענית. לכן, לא בכל פעם שאנו רואים מליאה ריקה פירושו של דבר שחברי הכנסת מתבטלים. ייתכן שצריך לצמצם את שעות המליאה ולחייב את חברי הכנסת להשתתף בה, כי נוצר מצב שחבר הכנסת עבד קשה מאוד כדי להיכנס לכנסת ולאחר מכן הוא אינו מגיע לכנסת.
אבל אל לכם לחשוב שאם חברי הכנסת נעדרים מאולם המליאה, הם אינם עובדים. לדוגמה, כרגע המליאה מתקיימת ואילו לי יש עבודה חשובה מאוד: אני מרואיין על ידכם.
אתם צודקים בשאלתכם, לא מתקבל על הדעת שבעת שמתקיים דיון חשוב נוכחים במליאה רק עשרים מתוך מאה ועשרים חברי כנסת. אולי צריך לשנות את תקנון הכנסת ולחייב את חברי הכנסת להשתתף בדיונים מיוחדים בנושאים שצריך בהם רוב.

בעתיד אצטרך לשרת בצה"ל. מפחידה אותי המחשבה על מה שיקרה לי אם אפול בשבי. האם אהיה כמו רון ארד וגלעד שליט?

אני שירתתי בצבא ההגנה לישראל, שירתתי במילואים כמעט שלושים וחמש שנים. כשחייל נופל בשבי, מחובתה של המדינה לעשות הכול כדי לשחרר אותו, אך לא תמיד המדינה יכולה לשחרר אותו. לפעמים מחיר שחרורו יכול להביא לחטיפת חיילים אחרים. 
במצבנו היום, נהיינו קצת יותר רגישים לנושא השבויים. פעמים רבות בעבר היו השבויים הישראלים זועקים: 'אל תיכנעו לסחטנות כשאנחנו בשבי. אנחנו נדע איך להתנהג ואנחנו מוכנים לשלם את המחיר ובלבד שאויבינו ידעו שאי אפשר לפעול נגדנו באמצעי סחטנות. אנחנו יודעים שאם אתם תשחררו אותנו יחטפו עוד  ארבעה חיילים אחרים כדי לשחרר עוד מחבלים.' אולם, אני חושב שאם מדינת ישראל מוכנה לשלם מחיר – מחובתה לעשות זאת בכל המהירות.