האחד במאי - חגם של הפועלים אמנם אינו נחגג כבעבר אבל חשיבות הערכים שהוא מייצג עדיין נשמרה.
האחד במאי יום חגם של הפועלים בעולם.
מקורו של החג הוא בסיפור עצוב אשר קרה לפני כ-120 שנים.
בשנת 1886 הכריז ארגון העובדים האמריקאי על שביתה ארצית. ארגון העובדים דרש להפחית את מספר שעות העבודה לשמונה שעות ביום.
מאות אלפי פועלים ברחבי המדינה שבתו ביום זה ולא הגיעו לעבודתם. במקום זאת התכנסו להפגנות מחאה. החיים בעיר שיקגו שבתו. בתי עסק ומסחר היו סגורים. תנועת הרכבות פסקה. ההפגנות הפכו לאלימות ומפגינים ושוטרים נהרגו במהומות שהתפתחו.
מנהיגי הפועלים נאסרו, נשפטו ונידונו למוות.
שלוש שנים מאוחר יותר החליט ארגון האינטרנציונל לקבוע את האחד במאי כיום הזדהות של כל הפועלים בכל העולם. הוחלט גם שהדגל האדום יהיה סמל המאבק, לזכר הדם של הפועלים האמריקנים שנפגעו באותן הפגנות הקשות.
מאז צוין יום זה מדי שנה בכל רחבי העולם על ידי ארגוני עובדים – בחגיגות, במצעדים ענקיים, ובעצרות.
ברוסיה הקומוניסטית היה האחד במאי ליום החג החשוב ביותר. אך מאז קריסת ברוסיה, ישנם רק מעטים המציינים יום זה ברחבי העולם בעיקר במדינות שנותרו קומוניסטיות דוגמת, קובה וצפון קוריאה.
גם בישראל חגגו בעבר את האחד במאי והוא היה ליום חג לאומי. זה היה כשבישראל התפיסה הסוציאליסטית הייתה שלטת.
בישראל כמו במדינות רבות אחרות הלכו ופחתו עם השנים ההפגנות והמצעדים שליוו את חגיגות האחד במאי, וחשיבותו דעכה. כיום, בישראל רק בודדים מציינים אותו.
אולם הצורך בהגנה על הפועלים מפני מעסיקים מנצלים, עדיין קיים. בישראל ובעולם ישנם מפעלים ובתי מלאכה רבים אשר מנצלים את הפועלים, מעסיקים אותם שעות רבות ביום, משלמים להם שכר זעום ולא מעניקים להם תנאים סוציאליים בסיסיים.
במקומות אלה גם נמנע מהפועלים להתאגד ולהלחם על הזכויות שמגיעות להם. לעיתים פעולות אלה של מעסיקים הן בניגוד לחוק המאפשר לפועלים להתאגד ולהיאבק על זכויותיהם.
האחד במאי - חגם של הפועלים אמנם אינו נחגג כבעבר אבל חשיבותם של הערכים שהוא מייצג עדיין חשוב וראוי שתשמר.