דגניה חוגגת מאה

הקיבוץ הראשון חוגג מאה

דגניה – אם הקבוצות והקיבוצים – חוגגת החודש מאה שנים להיווסדה

המדינה כולה חוגגת עם דגניה. החגיגות יצוינו בשורה של אירועים. הראשון שבהם צוין בטקס שהתקיים בתחילת השנה בבית הנשיא בירושלים. מתוכננות גם תהלוכות חגיגיות בחג השבועות והנפקת בול מיוחד לציון המועד.

מאת תמר זקס

כיצד התחיל הכול?

מבט מהאוויר על קיבוץ דגניה, בצד שמאל למעלה

בשנת 1910, באו שתי בחורות ועשרה בחורים אל אדמות הכפר אום-ג'וני על גדות הירדן. כך החל את דרכו קיבוץ דגניה – הקיבוץ הראשון שהוקם בישראל, ולמעשה, בעולם כולו. מאז הוקם הקיבוץ הראשון, קמו בארץ עוד 273 קיבוצים. הקיבוצניקים הראשונים היו קבוצות אנשים שעזבו מאחוריהם חברה, הורים ובני משפחה אחרים, ובאו אל ארץ צחיחה, חמה, ובלתי מיושבת.

הם עשו זאת כדי להגשים את הרעיון שהאמינו בו: הקמת חברה שבה כל אחד ייתן כפי יכולתו ויקבל כפי צרכיו. הם היו נחושים להקים חברה שיתופית בארץ ישראל, שמאמינה רק בעבודה עברית. הם הקימו עשרות חברות שיתופיות קטנות וגיבשו שיטת חינוך חדשה, בשעה שהם זונחים מאחוריהם את התרבות והדת, שלאורן גדלו בבתיהם בארצות רחוקות.

סכסוך ופילוג

בתחילת שנות החמישים של המאה העשרים חל פילוג בתנועה הקיבוצית. הסכסוכים בין החברים היו עמוקים וקשים כל כך, שבקיבוצים אחדים נחצה חדר האוכל לשניים. בני משפחה לא דיברו זה עם זה. קיבוצים אחדים התפלגו, כאשר הם מחלקים ביניהם את הנכסים. הסכסוך הקשה נבע מסיבות אידיאולוגיות, על רקע שאלת ההזדהות עם המשטר הקומוניסטי ברוסיה והקשר אליו.

חברי קיבוץ דגניה נפגשים בחדר האוכל המשותף, 1972

שינוי דרך

לפני כשלושים שנה נקלעו רוב הקיבוצים למשבר כלכלי, בעקבות ניהול כושל והשקעות בעייתיות. בעקבות המשבר, עברה החברה הקיבוצית שינוי גדול המשמש נושא לוויכוח סוער. רוב הקיבוצים הופרטו. חדר האוכל והלינה המשותפים כבר מזמן אינם קיימים. פועלים זרים רבים עובדים בענפים החקלאיים ובמפעלי הקיבוץ. ברבים מהקיבוצים החברים חשים שהערבות ההדדית שהייתה קיימת בעבר איננה עוד. עם זאת, הקיבוץ הוא עדיין התנועה השיתופית הגדולה בעולם.

מקצת הקיבוצים לא נפגעו במשבר הכלכלי, והשיתופיות שלהם עדיין גדולה יותר ממרבית הקיבוצים. כך קרה בקיבוצים הדתיים, שנמנעו מהשקעות בבורסה בשל העיקרון המנחה להימנע מרווחים שאינם פרי עמל כפיים.

הקיבוץ העירוני

בשנים האחרונות קמו קיבוצים עירוניים. הקיבוץ העירוני כשמו כן הוא: חברי הקיבוץ חיים בעיר, בדרך כלל בשכונות מעוטות יכולת. מטרתם היא ליטול חלק פעיל בחיי השכונה ולסייע לתושביה. הם מקיימים שותפות מלאה בכל התחומים, וחיים על פי העקרונות והרעיונות שבהם האמינו הקיבוצניקים הראשונים. המשכורות של חברי הקבוצה עוברות ברובן לקופה משותפת. כולם יחד מחליטים מה לקנות, מתי וכיצד.