המוני חרדים נגד פסיקת בג"ץ

במחלוקת שהתפתחה סביב בית ספר בעיר עמנואל, יש מעורבים רבים: תלמידות, הורים, מנהלים, רבנים – חילוניים, דתיים, אשכנזים וספרדים, חברי כנסת, שרים, שופטים, עיתונאים... מטרת הכתבה הזאת לעשות קצת סדר.

מאת: תמר זקס

עשרות אלפי חרדים יצאו להפגין נגד פסיקת הבג"ץ

סיפור הפרשה החל לפני שלוש שנים, כשאחד מערוצי הטלויזיה העלה את החשד שבבית ספר לבנות "בית יעקב" בעמנואל נעשית הפרדה בין הבנות האשכנזיות לבין הבנות הספרדיות. בבית הספר הוקמה מגמה חסידית נפרדת מהמגמה הכללית, הוקמה מחיצה המפרידה בין כיתות הבנות, ובחצר בית הספר הוקמה גדר כדי להפריד בין החצרות שהבנות משחקות בהן. כמו כן, הצלצול הקורא להפסקה בין השיעורים שונה, כך שלכל אחת מהקבוצות תהיה הפסקה בשעה שונה.

לאחר שידור הכתבה, קבע משרד החינוך שלאפליה זו אין מקום בבתי הספר במדינת ישראל ובוודאי שאסור לה להיות ממומנת מכספי ציבור. משרד החינוך תבע מהנהלת בית הספר, המורים וההורים, להסיר את הקירות והמחיצות ולאחד את הכיתות, אך ההורים בעמנואל לא נענו לדרישות אלו אף על פי שמשרד החינוך איים בעצירת תקציבים. עמותת 'נוער כהלכה' הגישה עתירה לבג"ץ. בית המשפט החליט שעל מרכז החינוך בעמנואל להפסיק לאלתר את ההפרדה בבית הספר.

דתי או עדתי

לטענת ההורים, ההפרדה כלל לא נעשתה על רקע עדתי. בתור הוכחה לכך הצביעו ההורים על העובדה שעשרים ושבעה אחוזים מן התלמידות המשתייכות למגמה החסידית הן בנות מבתים ספרדיים, ואילו עשרים ושלושה אחוזים מן הבנות במגמה הכללית הן אשכנזיות. ההורים טוענים כי ההפרדה בין הבנות היא על רקע דתי. לכל זרם ולכל חסידות מנהגים, מסורת ודרך חיים משלהם, העוברת מאב לבן ומאם לבת. כל אחד רשאי לחנך את ילדיו על פי אמונתו ודרכו. ההורים טוענים עוד שלרשויות המדינה אין סמכות להורות להם איך לחנך את ילדיהם.

ילדים חרדים משתתפים בהפגנה נגד מאסר הוריהם

ההורים בבית הספר לא קיימו את החלטת בית המשפט והבנות עדיין לומדות בנפרד. כדי לשמור על ההפרדה, הוציאו רבים מההורים את הבנות מבית הספר ושלחו אותן ללמוד בבתי ספר פרטיים. גם לאחר שבג"צ הטיל עליהם קנסות כבדים, עמדו ההורים על זכותם לבחור את סוג החינוך של בנותיהם, ובתגובה הטיל עליהם בג"צ עונש מאסר. יש לציין שכמה מן ההורים שנאסרו הם ממוצא ספרדי.

ביום חמישי התייצבו הורי התלמידות במשטרה לריצוי מאסרם. עשרות אלפי חרדים ליוו אותם אל הכלא בהפגנות תמיכה. אף על פי שההפגנות היו מרובות משתתפים, נשמר בהן סדר מופתי ולא היו בהן גילויי אלימות.

בג"ץ מול בד"ץ

בקרב ציבור החרדי, יש התומכים בהחלטת בג"צ וטוענים שאכן יש אפליה בין אשכנזים וספרדים במערכת החינוך החרדי, אך רבים אחרים חוששים מהתערבות בג"צ במערכת החינוך שלהם. לדעתם של החרדים, דין התורה הוא שקובע את אורח חייהם ורק על פיו הם נוהגים. לכן, כשיש חילוקי דעות בין בית המשפט של מדינת ישראל לבין הוראות הבד"ץ, הם נשמעים להוראות דברי הרבנים והדיינים של הבד"ץ. חילוקי דעות אלו יוצרים בעיה גדולה, כיוון ששלטון החוק והמשפט במדינת ישראל מנוהל על פי החוקים שנחקקים על ידי הכנסת, ומי שאינו נשמע להם, נידון ונשפט על ידי שופטים בבית המשפט הממלכתי ומחויב לפסיקתם.

האם הקרע בין יהודים חרדיים לבין מוסדות השלטון, ובמרכזם בית המשפט העליון, מחריף?

אנו נמשיך לעדכן.