גלים أمواج חדשות
כניסה
דף ראשי > ירוק בעיניים > המאבק על חולות סמר > המאבק על חולות סמר פורסם: 27/11/2011

המאבק על חולות סמר

חולות סמר – לא רק חול!

חולות סמר: דיונה אחת, לא גדולה, עומדת בעין הסערה. מצד אחד, הדיונה מרהיבה ביופייה, היא בית גידול לחיות ולצמחים מיוחדים והיא גם מקום כיפי ומהנה לטיול. מצד אחר, היא יכולה לספק חול לצורכי הבנייה של העיר אילת, לבניית בתים ולסלילת כבישים, ולסייע בפרנסתם של אנשים רבים.  כיצד מחליטים אם לשמר את הדיונה, על החי והצומח המיוחדים שבה, או להשקיע בפיתוח במחיר של הרס הטבע? על כך בכתבה הבאה.

מאת: רות גטריידה שבח

 

החול טוב לאנשים וטוב לבעלי החיים והצמחים

 

חולות סמר
חולות סמר

כארבעים קילומטרים מצפון לעיר אילת, שוכנת דיונה יפה ולא גדולה שנוצרה מחולות נודדים. הדיונה נמצאת בחולות סמר, והיא בית גידול למינים רבים של בעלי חיים, מקצתם נדירים ואנדמיים, לדוגמה, זן העכביש הגדול ביותר שהתגלה במזרח התיכון, סרבלוס אראבזיס. לאורך השנים, נעשו בשטח הדיונה פיתוח חקלאי וכריית חולות, אשר הותירו רצועה צרה בלבד מן החולות, כעשרים אחוזים משטחה המקורי.

אם מעולם לא הייתם בדיונה, דמיינו ארגז חול אדיר, עצום, מלא חול רך, נקי ונעים, המסודר בגבעות־גבעות. בחולות הרכים של סמר מצויים בעלי חיים וצמחים אשר נמצאים שם מיליוני שנים, בַּל נשכח שהם היו שם שנים רבות לפנינו.

"הדיונות הן מופלאות, הן פשוט חיבור לטבע", אומר יפתח, פעיל סביבה בסבב"ע.

אל חולות סמר מגיעים מטיילים אשר אוהבים לטייל בחולות הייחודיים, לחוות את השקט ואת יפי הטבע. אל החולות מגיעים גם חוקרי טבע שחוקרים צמחים או בעלי חיים מיוחדים, ומעשירים את המדע בידע רב.

 

החול טוב לקבלנים ולבעלי הבתים

החול הוא מרכיב חשוב בחומרי הבנייה – בעיקר בייצור מלט. קבלני עפר בדרום קיבלו אישור לכרות את החול הרך לצורכי בנייה באילת, הרחבת יישובים, הקמת שדה תעופה בתמנע וסלילת קו מסילת הרכבת מאילת צפונה. אנשי הפיתוח טוענים שהגיוני הרבה יותר להשתמש בחול המקומי מן הדיונות של סמר, ולא להסיע חול ממקומות רחוקים.

מִנְהל מקרקעי ישראל  אישר לקבלנים להתחיל לכרות את החול ולהשתמש בו. הסיבה המרכזית לאישור כריית חול הוא רצונו של המִנהל לעודד פיתוח כבישים ובניית בתים, כדי למשוך אזרחים להתגורר בדרום הארץ, שרק מעטים בוחרים לגור בו. רוב אזרחי ישראל מעדיפים לגור במרכז הארץ, אך למדינת ישראל חשוב מאד ליישב את כל שטחי ישראל, ולכן, היא מעודדת את פיתוח הבנייה וההתיישבות במקומות מרוחקים מן המרכז כמו הדרום.

 

החול טוב גם לחקלאיים

גם החקלאים מוטרדים. מסתבר שהחול הרך הוא משאת לִבּם לא רק של בעלי החיים והצמחים המיוחדים או של הקבלנים בוני הבתים וסוללי הכבישים, אלא גם של החקלאים.

אנשים רבים מתפרנסים מחקלאות בערבה, ולשם גידול תמרים, ירקות ופרחים, יש צורך באותו החול בדיוק. אדמת הנגב אינה טובה כל כך לחקלאות, אך אם מוסיפים לה חול, אפשר לגדל בה גידולים רבים, ולכן יש לכרות את החול.

אם כן, גם החקלאות היא צרכן חשוב של החול.

 

האם אפשר אחרת?

אנשי הסביבה וארגונים רבים מבקשים שלא להרוס את מה שנשאר מחולות סמר, ומציעים פתרונות אחרים לחומר גלם לבנייה, לדוגמה: עפר שנוצר בתהליך הכרייה של סלעים בתמנע או חול שאפשר לכרות במישור רותם ועוד.

 

הידעת?

בבקעת תמנע יש מכרות לכריית נחושת מלפני אלפי שנים. גם בימינו האזור משמש לכריית עפרות נחושת. באזור גם הוקם פארק תמנע המרהיב ביופיו, ומטיילים רבים מהארץ ומהעולם מגיעים אליו.

 

"אנו מבקשים שלא להרוס את פיסת הטבע המצומצמת הזאת. בכל מקרה, הפתרון הוא לטווח קצר, כי החול יספיק לצורכי בנייה רק לשנתיים בערך, ואחר כך שוב יהיה צורך למצוא מקור חדש לחול. בינתיים, לא יהיה אפשר להחזיר את הגלגל לאחור", אומר פעיל הסביבה יפתח.

ההצעה שהציעו אנשי הסביבה היא להפוך את חולות סמר לשמורת טבע, וכך לשמור על החול ועל בעלי החיים. הם מציעים שיביאו את החול ממקומות אחרים. ייתכן שזה יעלה כסף רב יותר, אבל המחיר של הרס הטבע גדול הרבה יותר. בינתיים, מִנהל מקרקעי ישראל מתנגד להצעות של אנשי הסביבה.

 

דיונה אחת ולה דורשים רבים

אם כן, לדיונה אחת יש דורשים רבים: אנשי סביבה, חקלאים, קבלני עפר ויזמים שונים, ושוב יש להחליט איך משלבים יחדיו את כל הצרכים והאינטרסים השונים ומקבלים את הפתרון המתאים ביותר.

ומה יהיה על החיות והצמחים המיוחדים של סמר? ועל הדיונה הקסומה?

אנשי הסביבה יצאו למאבק על חולות סמר. הם עורכים כנסים ומשתמשים בתקשורת כדי לעורר את הנושא, ובעיקר לגרום לציבור הרחב להבין את המשמעות של הרס הדיונה.

גם המעוניינים בפיתוח נאבקים על רצונם לכרות את החול היקר, והם משתמשים באמצעי השכנוע העומדים לרשותם.

ומה יהיה על חולות סמר? אנו נמשיך לעקוב ולעדכן.

 

אם יש לכם רעיון איך לפתור את הבעיה – שתפו אותנו, אולי תמצאו פתרון מקורי, שאיש לא חשב עליו קודם לכן.

 

   

úâåáåú ìëúáä
צריך משהו גדול (אוראל ר 01.03.2016)
לדעתי צריך לסגור את הדיונה בכיפה שקופה קשיחה שאנשים שיקנו כרטיס בחינם יוכלו להיכנס וכול הכיפה היה פחים.
לשמור על הדיונה (טום כ, ואיתי ד 01.03.2016)
אנחנו חושבים שלא צריך לתת לאנשים להרוס את הדיונה ולשמור אליה דעתינו היא: לפזר מאבטחים בדיונה כדי שיחלקו דוחות למי שיזהם או יהרוס את הדיונה.
הכתתבה (אוראל 01.03.2016)
היה מענין
חדשות הילדים |  כניסת משתמשים |  הרשמה |  הדרכה למורים |  אתר לדוגמה |  על אודות האתר |  צרו קשר |  נגישות

כל הזכויות שמורות © עמותת סנונית (ראו תנאי שימוש)  |  האתר פועל ברשיון