גלים أمواج חדשות
כניסה
דף ראשי > ירוק בעיניים > שרונה: מושבת הטמפלרים פורסם: 12/7/2012

שרונה: מושבת הטמפלרים

שרונה: בין שימור לקִדמה

שרונה, מושבה טמפלרית ותיקה בת 130 שנה, מתעוררת לחיים חדשים. המושבה עומדת להפוך למרכז בילוי, עסקים, תרבות, קניות ופנאי. סקרנים לדעת מי היו הטמפלרים? כיצד נראתה שרונה בראשיתה ואילו שינויים כבר עברה? רוצים לגלות כיצד מאבק ציבורי יכול להגן על מסורת עתיקה? על כל זאת תוכלו לקרוא בכתבה הבאה.

מאת: לירון נחמיה

יודעים באיזה ספר מדובר? מכירים את שם הסופר? כתבו אלינו את הפתרון! לתיבת הדואר. בין העונים נכונה יוגרלו פרסים.

 

בתי המושבה הטמפלרית שרונה, 1898. בשנה זו ביקר הרצל בארץ ישראל.
בתי המושבה הטמפלרית שרונה, 1898.
בשנה זו ביקר הרצל בארץ ישראל.

שרונה הטמפלרית

שרונה היא מושבה ותיקה שהוקמה בשנת 1871 על ידי המתיישבים הטמפלרים בפאתי העיר יפו. המושבה הציורית כללה בראשיתה כשלושים בתים צמודי קרקע וכמה מבני ציבור. סביב לה השתרעו שטחי חקלאות כמיטב המסורת הטמפלרית: שדות חיטה זהובים, פרדסים ירוקים ועצי זית לרוב.

  

הידעת?

הטמפלרים משתייכים לתנועה חברתית נוצרית שנוסדה בגרמניה במחצית השנייה של המאה ה־19. הטמפלרים מאמינים כי אפשר לקרב את הגאולה על ידי חיים יצרניים בארץ ישראל. המושבות הטמפלריות מצויות בחיפה, ביפו, בירושלים ובכרמל.

 

הטמפלרים מזדהים עם הנאצים

עם עלייתה של המפלגה הנציונל־סוצילסטית לשלטון בגרמניה והכתרתו של אדולף היטלר לפיהרר – השליט הכל־יכול של גרמניה, הצטרפו רבים מן הטמפלרים, שהיו גרמנים גאים, למפלגה הנאצית ותמכו בהיטלר ובאידאולוגיה הנאצית. הימים היו ימי המנדט הבריטי בארץ ישראל, והבריטים לא ראו בעין יפה את הנוכחות של אזרחים גרמנים בארץ, כיוון שראו בהם תושבים עוינים המשרתים את מולדתם גרמניה. לכן נצטוו הטמפלרים לעזוב את ארץ ישראל ועברו להתגורר באוסטרליה. וכך עזבו הדיירים הראשונים את בתי שרונה.

 

תל אביב ושרונה

ברבות השנים, תהיה השכונה העברית הקטנה 'אחוזת בית', שהוקמה לצד יפו, לעיר העברית הראשונה – תל אביב – עיר גדולה ותוססת. שטחיה של תל אביב נשקו לשטחי יפו, והמושבה שרונה חוברה לעיר המתפתחת. מקצת שטחי המושבה הופקעו כבר בשנת 1945 לצורך הקמת בית חולים עירוני, ועם הקמת המדינה הפכה שרונה ל"קריית הממשלה", המכונה "הקריה". תל אביב גדלה והתפתחה, וכיום שטחיה של שרונה גובלים בנתיבי איילון הסואנים. השקט והשלווה שאפיינו את המושבה בראשיתה נעלמו כלא היו.

 

 

בית העם הטמפלרי בשרונה לקראת הזזתו
בית העם הטמפלרי בשרונה לקראת הזזתו

  

הידעת?

בניסיון למצוא פתרון לעומסי התנועה ברחוב קפלן וגם לשמור על בתיה של שרונה, הועלו כמה אפשרויות: 1. להקים מנהרה תת־קרקעית למעבר התנועה מתחת לרחוב. 2. להרוס את המבנים המקוריים ולבנותם מחדש על פי דגמים. 3. לפרק את המבנים המקוריים ולהרכיב מאבניהם מבנים חדשים. 4. להזיז את המבנים בשלמותם למקום אחר.

 

בחזרה לשרונה

בתחילת שנות האלפיים עלתה המושבה שרונה לכותרות, בעקבות החלטה להרחיב את נתיבי איילון על חשבון שטחי המושבה. חשבו: אילו בעיות עלולות להיווצר בעקבות זאת?

ואכן, לתכנית החדשנית קמו מתנגדים בקרב אזרחים הדוגלים בשימור אתרים בעלי חשיבות היסטורית. הם הסבירו את החשיבות ההיסטורית המיוחדת של המבנים היפים, בהם בית הספר ובית העם שבנו הטמפלרים, וטענו בתוקף שהריסתם תמחוק שרידים חשובים של תרבות מיוחדת. המאבק הציבורי נשא פרי ושרונה הוכרזה בתור אתר לשימור. כדי לפתור גם את בעיות עומס התנועה, הוחלט להעתיק את המבנים בשלמותם למרחק של שלושים מטרים. כך זכו כולם: נתיבי איילון הורחבו, והבתים נשמרו.

 

הידעת?

ביקב נטוש של המושבה שרונה הוסתרו בשנת 1948 עשרים מטוסי אוסטר בריטיים. המטוסים טופלו ע"י טכנאים ומכונאים ושמונה עשרה מטוסים מבין העשרים הוכשרו לטיסה מבצעית והיו לחלק משמעותי מחיל האוויר הישראלי. חידה: מה היה הכינוי של מטוס האוסטר ומדוע?

 

היקב הטמפלרי, שלאחר קום המדינה שימש מחסן של משרד הביטחון
היקב הטמפלרי, שלאחר קום המדינה שימש מחסן של משרד הביטחון

  

הידעת?

בתי המושבה הטמפלרית שרונה הם הבתים הראשונים בארץ שהועתקו ממקומם בשלמותם, והועברו אחר כבוד למקום אחר. שינוע הבתים היה מלאכת מחשבת מורכבת, שדרשה תכנון מדויק וביצוע מוקפד, ולכן עלות הפרויקט הייתה גבוהה: 26 מיליון שקלים, ששולמו על ידי ממשלת ישראל ועיריית תל אביב.

 

פרויקט גני שרונה

130 שנה אחרי הקמת שרונה, בתי האבן העתיקים צפויים לקבל חיים חדשים: במבנים המיוחדים יוקמו בתי קפה, מסעדות, מוזאונים, בוטיקים ומרכז מבקרים. בשכונה יתמזגו ישן עם חדש, ולצד המבנים העתיקים והמסוגננים יתנשאו גם מגדלי מגורים וגורדי שחקים.

 

ישן מול חדש – אחד מבתי הטמפלרים אל מול גורדי השחקים המודרניים של תלאביב
ישן מול חדש – אחד מבתי הטמפלרים אל מול גורדי השחקים המודרניים של תל אביב

 

הידעת?

הבנייה הטמפלרית מתאפיינת בסגנון אדריכלי ייחודי, יפהפה ומיוחד במינו, המשחזר את המסורת הבנייה האירופית הקלאסית. הבתים הטמפלריים מצטיינים ביופיים, והם כוללים חזית מרשימה והקפדה על עיצוב המעקות, המדרגות החלונות והכרכובים. מבני הציבור היו חשובים במיוחד בקהילה הטמפלרית כיוון שהם ייצגו את אופייה הסגור והמגובש של החברה הטמפלרית בראשית ההתיישבות.

 

ישן מול חדש – בית טמפלרי על רקע הבנייה החדשנית והמודרנית בימינו
ישן מול חדש – בית טמפלרי על רקע הבנייה החדשנית והמודרנית בימינו

 

הידעת?

באחד מספריו של נחום גוטמן, העוסק באירועים שהתרחשו בתל אביב בתקופת מלחמת העולם הראשונה, גוטמן מתאר את ההתרגשות הגדולה שאחזה אותו כאשר נתגלו לפניו חורשות שרונה, שדותיה והאקליפטוסים שלה. חידה: בספר המדובר גוטמן מתאר את חורשות שרונה ואת שדותיה ומציין ריח שעלה באפו – מהו הריח שהריח?

 

ומה דעתכם? האם אתם מעדיפים את החדשנות והקִדמה או שמא את שימור המסורת העתיקה? האם הייתם רוצים לשמר את סמלי העבר או להביט קדימה אל המחר? נשמח לשמוע מכם!

 

אנו מזכירים שבכתבה זו מסתתרים רמזים וגם חידות שיובילו אתכם בבטחה לפתרון חידת הקיץ.

 

לקריאה נוספת:

• סיור וירטואלי בגני שרונה.

   

חדשות הילדים |  כניסת משתמשים |  הרשמה |  הדרכה למורים |  אתר לדוגמה |  על אודות האתר |  צרו קשר |  נגישות

כל הזכויות שמורות © עמותת סנונית (ראו תנאי שימוש)  |  האתר פועל ברשיון