גלים أمواج חדשות
כניסה
דף ראשי > בעולם > רנטה: איך הכל התחיל פורסם: 16/6/2013

רנטה: איך הכל התחיל

טניה ואורן משייטים להם כבר שש שנים מסביב לעולם. הם חגגו בקרנבל בגרנדה, גלשו על גלים גבוהים בטהיטי, צפו בטקסי וודו בהאיטי וחצו אוקיינוסים ותעלות. אבל איך בעצם התחיל המסע שלהם? מתי הצטרף החתול צ'וץ' להפלגה?

כתבו וצילמו: טניה רמניק ואורן טל

 

כבר כתבנו על די הרבה מקומות שביקרנו בהם בהפלגה על הסירה שלנו "רנטה" ועל חוויות רבות שצברנו, אבל על עצמנו לא סיפרנו כמעט כלום.

בשל הסיפורים הרבים שרצינו לספר לכם, שכחנו להציג את עצמנו ולספר איך בכלל התחיל המסע הזה.


הפעם, לא כתבנו על דיונון ענק שעלה מהמעמקים במיוחד כדי לצפות מקרוב בצ'וץ' החתול ולא על גל אדיר ממדים שהתנפץ על סיפונה של אניית הדגל של הצי האמריקני; הפעם, נספר לכם על תחילתו של המסע ועל עצמנו.

איך התחיל הכל

ביום שישי אחד ישבנו על חוף הים ליד הרצלייה וראינו כמה סירות מפרש משייטות להן בעצלתיים. שנינו צפינו בסירות וחשבנו שאמנם הן מתקדמות באטיות, אבל בעצם אפשר להפליג בסירות כאלו למקומות רבים ורחוקים.

 

הייתה שעת צהריים והשמש הייתה די חזקה, ולכן החלטנו שלא כדאי להישאר בחוץ ונסענו הביתה.

 

כמה ימים אחר כך ראינו בטלוויזיה תכנית על חיי הטבע באחד האיים בדרום האוקיינוס ההודי. באי הזה כלל לא גרו אנשים אבל סביבו שחו לווייתנים, כלבי ים ודגים עצומים, ולחופיו קיננו ציפורים ימיות רבות.

 

המקום היה יפהפה והיינו מרותקים למסך הטלוויזיה. בסיומה של התכנית, הבטנו זה בזה ונזכרנו בסירות המפרש שראינו כמה ימים לפני כן. בראשנו צצה השאלה: מדוע לא נחפש לעצמנו סירה ונפליג בה למקומות מעניינים?

 

בתחילה הרעיון נשמע מוזר. לשנינו היה מקום עבודה, בית שהתגוררנו בו, ובכלל – אורח חיים רגיל לחלוטין. הרעיון לצאת למסע ממושך בסירת מפרש נראה כרעיון משוגע.

 

אבל לאחר כמה חודשים החלטנו לצאת להפלגת ניסיון כדי לראות איך זה, בעצם, להפליג בסירה ממקום למקום. שכרנו סירת מפרש קטנה לשבועיים והפלגנו בה ליוון.

 

נהנינו מאוד מהחוויה הזאת, וכאשר חזרנו לארץ החלטנו למצוא סירה ולצאת על סיפונה למסע בעולם, למרות הקשיים הכרוכים בכך. לא היינו בעלי ניסיון רב, ואף שאורן כבר הפליג על מפרשיות קטנות ופעמים אחדות גם על יאכטות, ידענו שיהיה עלינו ללמוד את כל הנדרש במהלכו של המסע עצמו.

 

כדי שלא נתחרט, ניגשנו מיד למלאכה ויצאנו לחפש את הסירה שתיקח אותנו למרחקים. במשך כמה שבועות הסתובבנו בין הרציפים ושלחנו מבטים בוחנים לעבר הסירות שהוצעו למכירה. היו ביניהן סירות גדולות, קטנות ואפילו אחת בצבע ורוד – אבל שום סירה לא נראתה לנו כסירה המתאימה.

 

יום אחד הגענו למרינה בתל אביב כדי להמשיך בחיפושים, ואז ראינו לראשונה את "רנטה" ליד הרציף. הבטנו בה זמן ממושך, והיה ונראה לנו ש"רנטה" כמו רמזה לנו בדרך מסתורית שהיא רוצה שנבחר בה כדי לצאת מהמעגן המוגן, לפרוש מפרשים ולהפליג בים הפתוח.

 

וכך, בסופו של דבר רכשנו את "רנטה", שיפצנו אותה, הכנו אותה להפלגה הארוכה, וביולי 2007 יצאנו על סיפונה למסע, שכעת אנו בעיצומו.

 

רכשנו את
רכשנו את "רנטה", שיפצנו אותה,
הכנו אותה להפלגה הארוכה,
וביולי 2007 יצאנו על סיפונה למסע

צ'וץ' נכנס לתמונה - ונשאר

צ'וץ'בקלות רבה שכנע אותנו שחתול בסירה הוא רעיון מצוין
צ'וץ'בקלות רבה שכנע אותנו
שחתול בסירה הוא רעיון מצוין

ממש בתחילתו של המסע, כאשר עוד היינו בטורקיה, חלה התפתחות בעלת השפעה רבה על המשך דרכנו: פגשנו את החתול צ'וץ'.

 

אמנם טניה כבר גידלה חתולים בעבר, אבל אורן גידל רק כלבים, והרעיון לצרף למסע חתול לא עלה במוחנו לפני כן. צ'וץ' שינה את המצב ובקלות רבה שכנע אותנו שחתול בסירה הוא רעיון מצוין – וליתר דיוק, הכוונה לא לסתם חתול אלא לצ'וץ' בכבודו ובעצמו.

 

צ'וץ' היה אז חתול צעיר בן חמישה חודשים בערך, אבל מאז שהציב את ארבע רגליו הפרוותיות על הסירה הוא אימץ אותה כביתו ומבלה עליה את חייו הבוגרים כימאי אמִתי.

 

כל אחד מהמשתתפים במסע הזה הגיע אליו ממקום אחר. טניה נולדה בקייב שבאוקראינה, צ'וץ' במרמריס שבתורכיה, אורן בחיפה שבישראל ו"רנטה" נבנתה בטייוואן. טניה רצתה פעם להיות וטרינרית ולאורן היו כל מיני רעיונות, אבל בסופו של דבר, שנינו למדנו ועבדנו בתחום המחשבים לפני שיצאנו למסע.

 

צ'וץ' אוהב במיוחד לרוץ על הסיפון ולתפוס דגים מעופפים בלילה
צ'וץ' אוהב במיוחד לרוץ על הסיפון ולתפוס דגים מעופפים בלילה

אין קשר רב בין עבודה במחשבים לבין הפלגה בסירת מפרש בעולם, ועם הזמן למדנו דברים חדשים רבים וגם פיתחנו תחביבים, שאיפות ופחדים חדשים, הקשורים יותר למסע בים.

 

לדוגמה, צ'וץ' אוהב במיוחד לרוץ על הסיפון ולתפוס דגים מעופפים בלילה, טניה אוהבת להכין תכשיטים מקונכיות שהיא אוספת בחוף ואורן גילה שהוא פוחד מאיגואנות בחוף ובייחוד מאיגואנות גדולות.

 

אורן גילה שהוא פוחד מאיגואנות בחוף ובייחוד מאיגואנות גדולות
אורן גילה שהוא פוחד מאיגואנות בחוף ובייחוד מאיגואנות גדולות

 

כולנו לא אוהבים להיות במים כשיש כרישים מסביב (צ'וץ' לא אוהב להיות במים בשום מקרה) ובכל פעם מחדש כולנו מתרגשים כשלהקת דולפינים באה לשחק ליד "רנטה" ולהפגין תעלולי קפיצה קבוצתיים.

 

כישורי הדיג שלנו התפתחו מאוד ואנו נהנים מאוד לאכול דגים שאנו תופסים בעצמנו. לעומת זאת, אנו די מתגעגעים לשפע הפֵּרות והירקות שיש בארץ.

 

המסע נמשך

החיים על הסירה שונים מהחיים ביבשה, ואף שהתרגלנו לכך לגמרי, לעתים אנו נתקלים בקשיים – לדוגמה, מה לעשות כאשר אחד מאתנו זקוק לרופא?

 

אז ככה, יש אתנו מגוון רחב של תרופות ואנו משתדלים למצוא את הפתרון המתאים לבעיה, לעתים בכוחות עצמנו ולעתים בהתייעצות בטלפון עם רופא בארץ.

 

בדרך כלל זה מספיק, אך במקרים אחדים פנינו לרופא מקומי במקום שהיינו בו. אגב, פעם אחת, כאשר צ'וץ' נפגע ברגלו וכלל לא היה יכול לדרוך עליה, קיבלנו מווטרינרית שאנחנו מעריכים מאוד הנחיות מפורטות בטלפון כיצד לקבע את רגלו הפגועה.

 

אנו רוצים להשלים את מסענו ולחזור לישראל, ובדרך אולי גם למצוא את האי עם הלווייתנים, כלבי הים והציפורים, שראינו פעם בטלוויזיה.

 

אם נמצא את האי הזה אנו מבטיחים לספר לכם עליו וגם להראות תמונות, אבל עד אז יש לנו עוד נושאים רבים אחרים שאנו רוצים לכתוב לכם עליהם. מקווים להיפגש כאן שוב בקרוב עם סיפור מעניין חדש.

   

úâåáåú ìëúáä
מדהים (ליה 21.10.2015)
ההרפתקה שלכם מדהימה, היא מביאה אתכם למקומות מופלאים ברחבי העולם! מי יודע? אוליי יום אחד תתפרסמו בזכות ההרפתקאות שלכם?! (רעיון שלי:תכתבו ספר עם פירוט על ההרפתקאות)
חדשות הילדים |  כניסת משתמשים |  הרשמה |  הדרכה למורים |  אתר לדוגמה |  על אודות האתר |  צרו קשר |  נגישות

כל הזכויות שמורות © עמותת סנונית (ראו תנאי שימוש)  |  האתר פועל ברשיון