גלים أمواج חדשות
כניסה
דף ראשי > מדינה ופוליטיקה > שוברים את הכלים ולא משחקים פורסם: 16/3/2014

שוברים את הכלים ולא משחקים

בצעד חריג, בתוך שלושה ימים הועלו בשבוע שעבר להצבעה בכנסת שלושה חוקים בעלי השפעה רבה על סדרי השלטון בזה אחר זה. מהם החוקים שהכנסת הצביעה עליהם? מדוע כינו באופוזיציה את המהלך הזה "תקדים מסוכן"? היכנסו לכתבה וקראו סיכום של שבוע פוליטי סוער

מאת: עומר ילין

ביום ג' שעבר אישרה הכנסת את חוק המשילות ברוב של 67 חברי כנסת מול אפס מתנגדים. כן, זו לא טעות: אפס חברי כנסת הצביעו נגד החוק. בעד החוק הצביעו כל חברי הקואליציה, למעט ח"כ רובי ריבלין ממפלגת "הליכוד", שלא השתתף בהצבעה.

ההצבעה על החוק נערכה שלא על פי הנהלים הרגילים. המהלך הזה גרר ביקורת רבה מצד חברי האופוזיציה. הם החרימו את ההצבעות והתכנסו לדיון נפרד מחוץ למליאת הכנסת.

מה גרם לאופוזיציה להחרים את ההצבעות? מדוע ההצבעה על חוק המשילות נחשבה לחריגה בכל הקשור לעבודת החקיקה בכנסת? על כך, בכתבה שלפניכם.

מליאת הכנסת ריקה
מליאת הכנסת ריקה

איך נערכה הקואליציה להעברת החוק?

1. שלושה חוקים בחבילה אחת

בתחילת חודש מרס הכריז יו"ר הקואליציה, חבר הכנסת יריב לוין (חבר מפלגת הליכוד), כי שלושה חוקים יובאו להצבעה בכנסת כ"עסקת חבילה". שלושת החוקים הם:

חוק המשילות - חוק הקובע שאחוז החסימה יעלה משני אחוזים ל-3.25%. נוסף על כך, החוק קובע עוד שינויים ביחסים בין הכנסת לממשלה.

קראו עוד על חוק המשילות, במדור המושגים שלנו.

חוק הגיוס החדש - חוק זה זכה לכינוי "חוק השוויון בנטל", והוא נועד להגביר את שיעור המשרתים בצבא או בשירות אזרחי בקרב המגזר החרדי. החוק קובע מכסות לגיוס וכן עונשי מאסר כלפי המשתמטים מגיוס.

קראו עוד על התגובות לחוק, בכתבה "מחאת החרדים: ההפגנה הגדולה".

חוק משאל העם - חוק שלפיו הממשלה מחויבת להביא למשאל עם כל הסכם שכולל ויתור על שטחים שנמצאים בריבונות ישראל.

למעשה, חוק משאל העם כבר התקבל בכנסת הקודמת. בכנסת הנוכחית עלתה הדרישה להפוך אותו לחוק יסוד, ועל כך הצביעו השבוע חברי הכנסת. גם חוק המשילות כולל סעיפים המצריכים שינוי של חוקי יסוד.


מהו חוק יסוד?

חוק יסוד הוא חוק שמעמדו גבוה יותר מחוק רגיל. הדבר מתבטא בשני דברים עיקריים:

א. אסור לחוקק חוקים שסותרים חוקי יסוד.

ב. בדרך כלל, כדי לשנות חוק יסוד דרוש רוב של 61 חברי כנסת לפחות, לכן הוא יציב יותר מחוק רגיל (במקרים אחדים ישנם חוקי יסוד או סעיפים בודדים בהם שניתנים לשינוי ברוב רגיל, כלומר מספיק שמספר התומכים בשינוי גדול יותר ממספר המתנגדים לו).

תוכלו לקרוא עוד על הליך החקיקה במדינת ישראל בכתבה "חוק נולד".

2. סדרי דיון מיוחדים

המהלך שהוביל יו"ר הקואליציה לוין כלל הפעלת סעיף מיוחד בתקנון הכנסת, סעיף 98, שקובע "סדרי דיון מיוחדים". כלומר, שינוי של הכללים הרגילים לצורך הצבעה על שלושת החוקים האלה.

אלו השינויים שנקבעו בהצבעה על שלושת החוקים:

סדרי דיון רגילים סדרי דיון מיוחדים
חברי הכנסת מצביעים בנפרד על חוקים שונים. הצבעה על כל חוק נעשית בלי קשר לחוק אחר. שלושת החוקים הובאו לאישור הכנסת בזה אחר זה, במהלך שלוש יממות רצופות, כמקשה אחת.
לכל חוק מוקדש זמן לדיון במליאת הכנסת, ובו חברי כנסת נואמים בעד החוק וניתנת הזדמנות לכל מי שמתנגד לחוק או לסעיפים מסוימים בו להציג את נימוקיו. הזמן שהוקצב לדיון על כל חוק לפני ההצבעה ומספר חברי הכנסת שהורשו לנאום בעניינו הוגבלו מראש וצומצמו במידה ניכרת.

איך הגיבו באופוזיציה?

ח''כ דב חנין
ח"כ דב חנין. התנגד להפעלת סעיף 98 שלא במצב חירום
צילום: ויקיפדיה

"תקדים מסוכן ביותר"

חברי כנסת מהאופוזיציה הביעו התנגדות נחרצת למהלכי הקואליציה ולשינוי סדרי הדיון. על פי תקנון הכנסת, סעיף 98 נועד למצבים חריגים; לטענתם, ההצבעה על שלושת החוקים האלה אינה נחשבת למצב חריג כזה.

ח"כ שלי יחימוביץ' ("העבודה") אמרה כי הצעד הזה של הקואליציה "הופך את הכנסת לבדיחה אחת גדולה".

ח"כ דב חנין ("חד"ש") הגדיר את שינוי סדרי הדיון שלא במסגרת המוגדרת בתקנון הכנסת כ"תקדים מסוכן ביותר".

חרם על דיוני המליאה

בתגובה לשינוי סדרי הדיון החליטו חברי הכנסת מהאופוזיציה להחרים את הדיון במליאה ולהתכנס בנפרד באחד מאולמות הדיונים בכנסת. הם נמנעו מלהשתתף בהצבעה וערכו דיונים שבהם השמיעו ביקורת כלפי מהלכי הקואליציה.

הסיבה האמיתית לשינוי סדרי הדיון, כך טענו באופוזיציה, היא כדי להבטיח את הרוב המיוחד הדרוש לאישור חוק המשילות. כלומר, ההחלטה על הבאת החוקים לאישור הכנסת כמקשה אחת מטרתה לחייב את חברי הקואליציה להצביע בעד שלושת החוקים, גם אם אינם תומכים בשלושתם, כדי שהחוקים שכן חשובים להם יאושרו.

דברים שאמרו חברי כנסת מהקואליציה מעידים כי יש אמת בטענה זו:

ח''כ איילת שקד
ח"כ איילת שקד. הצביעה בעד החוק "כי הוא חשוב לשותפה שלנו בקואליציה"
צילום: ויקיפדיה, יוצר: ניצן חרמוני

ח"כ איילת שקד ("הבית היהודי") כתבה בעמוד הפייסבוק שלה לפני ההצבעה על חוק המשילות: "אני חושבת שחוק המשילות מיותר ופוגע במיעוטים, ושאין בינו לבין משילות מאום". בהמשך דבריה כתבה כי למרות זאת תצביע בעד החוק, "כי הוא חשוב לשותפה אחרת שלנו לקואליציה".

בדיון במליאה, אמר חבר הכנסת מאיר שטרית ("התנועה"): "אני לא מאושר מזה, אבל אני חבר הקואליציה ואני מצביע בעד החוק הזה. כל עוד אנחנו שותפים לקואליציה כזאת, אנחנו חייבים לתמוך בתוך הקואליציה עצמה ולהגיע למצב שהחוקים האלה יעברו".

בסוף שלושה ימים מתוחים וסוערים בכנסת, אושרו שלושת החוקים. ב-24 במרס תצא הכנסת לפגרה לכמה חודשים. עם שובה של הכנסת לעבודה בחודשי הקיץ, אנו נמשיך לעדכן בהתפתחויות.

   

חדשות הילדים |  כניסת משתמשים |  הרשמה |  הדרכה למורים |  אתר לדוגמה |  על אודות האתר |  צרו קשר |  נגישות

כל הזכויות שמורות © עמותת סנונית (ראו תנאי שימוש)  |  האתר פועל ברשיון